עזרה ראשונה במקום העבודה הפכה למצרך מבוקש בקרב מעסיקים הרואים עצמם אחראים לבטיחות העובדים ולבריאותם.
במקרה של אירוע לב, ההבדל בין עזרה ראשונה מיידית לבין קבלת טיפול רפואי רק לאחר הגעת צוות האמבולנס עשוי להיות הבדל בין חיים למוות.
עזרה ראשונה במקום העבודה היא אמנם תחום המוסדר בחקיקה ואינו חל על עסקים קטנים, אולם עוד ועוד מעסיקים מכירים בחיוניותה. כך, מתוך אחריות לבטיחות העובדים ולבריאותם, מעסיקים רבים אינם מסתפקים ברכישת ערכת עזרה ראשונה, אלא גם שולחים עובד אחד או יותר, להדרכת עזרה ראשונה במקום בעבודה.
לתיאום פגישת הכרות התקשרו 5868*
להדרכת עזרה ראשונה לעובדים עשויות להיות השלכות הרות גורל כאשר אחד מעובדי הארגון, או אורח שנמצא במתחם הארגון, חלילה לוקה בלבו.
דום לב, למשל, הינו קצר חשמלי במערכת החשמל של הלב שגורם לו להפסיק לפעום. שיעורי הישרדות של מטופלים שעברו דום לב מחוץ לבית החולים ואושפזו הם נמוכים ביותר, ונעים בין 5% ל-10% בלבד. מטבע הדברים, מרבית אירועי הלב מתרחשים מחוץ לבית החולים, ולכן ביצוע החייאה עוד לפני הגעת צוות האמבולנס מגדיל בצורה ניכרת את סיכויי ההישרדות.
החייאה היא למעשה הפעלה מלאכותית של מערכת הדם והנשימה, על מנת לספק חמצן לתאי המוח והלב עד להחזרת פעילות לבבית עצמונית. ככל שחולף זמן ממושך יותר מאירוע דום הלב ועד להחייאה, כך עולה הסיכוי לנזק בלתי הפיך לתאי המוח.
על מי חל החוק?
בשל החשיבות הרבה במתן עזרה ראשונה באופן מיידי וללא דיחוי, בפקודת הבטיחות בעבודה הוטלה על מעסיק שלו מעל 50 עובדים חובה לדאוג לכך שבמקום העבודה יהיה אדם המאומן במתן עזרה ראשונה, המכונה בחוק “מגיש מאומן”.
מגיש מאומן נדרש לעבור הדרכת עזרה ראשונה במקום העבודה, במסגרתה הוא לומד בין היתר כיצד לבצע החייאה. תקנות הבטיחות בעבודה קובעות שרק מגיש מאומן רשאי לעשות שימוש בפריטים שבתיק עזרה ראשונה המצוי בארגון.
כאשר אדם עובר דום לב ומקבל טיפול מיידי עוד לפני הגעת הצוות הרפואי, סיכויי ההישרדות שלו עולים בכ-70%. עם זאת, סקרים שנערכו במהלך השנים האחרונות מלמדים שישראלים רבים אינם יודעים כיצד לבצע החייאה, וגם אלו שיודעים – חוששים ונרתעים מלעשות זאת בזמן אמת.
כל דקה שחולפת מתחילת אירוע דום הלב ועד לתחילת החייאה היא לא פחות מקריטית, ומורידה את אחוז ההישרדות ב-10%. אם לא מתבצעת החייאה בארבע הדקות הראשונות שלאחר ההתמוטטות, סיכויי ההישרדות צונחים בצורה דרמטית. כך, ההבדל בין החייאה מיידית המתבצעת על ידי מגיש מאומן במקום העבודה לבין החייאה שמתבצעת רק לאחר הגעת צוות האמבולנס – עשוי להיות הבדל בין חיים למוות.
הסיכון עולה בשעות הבוקר
לאנשים שעובדים למעלה מ-55 שעות בשבוע, סיכוי הגבוה ב-33% ללקות בשבץ מוחי ובכ-13% ללקות בהתקף לב – כך עולה ממאמר שפורסם בכתב העת הרפואי Lancet The בשנת 2015, שהסתמך על 25 מחקרים שנערכו באירופה, בארה”ב ובאוסטרליה. וישראלים, כידוע, עובדים הרבה שעות: בשנת 2016 עבד ישראלי 126 שעות בממוצע יותר מעובד במדינות ה-OECD.
שעות הבוקר, בהן רובינו נמצאים במקום העבודה, הן השעות בהן הסיכון הגבוה ביותר ללקות בהתקף לב. זאת משום שרמת הקורטיזול, המכונה “הורמון הסטרס והלחץ”, מגיעה לשיאה בשעות הבוקר, וגורמת לדם להיות סמיך יותר.
מאחר שישראלים נמצאים בעבודה ברוב שעות היום ונתונים תחת אחריות המעסיק, לעתים גם ארגונים המעסיקים פחות מ-50 עובדים נוהגים כאמור להכשיר את אחד העובדים למתן עזרה ראשונה במקום העבודה, על אף שאינם מחויבים לכך מכוח החוק.
הדרכת עזרה ראשונה בעבודה – היכן?
שחל, חברת הטלרפואה המובילה בעולם, הפכה זה מכבר לאוטוריטה בתחום הלב והחירום הרפואי. נוסף על המוקד הרפואי הפעיל בכל שעות היממה, מכשור א.ק.ג מתקדם, מכשירי דפיברילטור וצי ניידות טיפול נמרץ פרטי, שחל קנתה לה שם גם בזכות הכשרות והדרכות שהיא מעבירה בעזרה ראשונה במקום העבודה.
הקורס מוכר על ידי משרד העבודה והרווחה, ומועבר על ידי מדריך שחי ונושם את תחום הטיפול הנמרץ במסגרת תפקידו כפרמדיק בניידת טיפול נמרץ של שחל, לאחר שצבר ניסיון עשיר בכל הנוגע לטיפול באירועי לב ובמצבי חירום רפואי.
במסגרת הדרכת עזרה ראשונה בעבודה, מלמד הפרמדיק של שחל את המשתתפים כיצד לבצע החייאה (CPR) הן ברמה העיונית והן ברמה המעשית, הכוללת עיסויי חזה, הנשמה ופתיחת נתיב אוויר. ולא פחות חשוב – המשתתפים לומדים כיצד להתמודד עם סיבוכים אפשריים במהלך ההחייאה. במסגרת ההדרכה ניתנת הכשרה לשימוש בדפיברילטור במהלך ההחייאה – מכשיר המחזיר את קצב הלב לפעולה באמצעות מתן שוק חשמלי.
הדרכת עזרה ראשונה במקום העבודה מעניקה למשתתפים כלים לא רק בתחום הטיפול באירועי לב, אלא גם לסיוע במצבי חירום שונים כדוגמת סילוק גוף זר, פתיחת נתיב אוויר, חנק ואירוע מוחי. זאת נוסף על מצבי עילפון, התחשמלות, פרכוסים, דימום ופציעות שונות.
המודעות לחשיבות על שמירת בריאות העובדים הובילה בשנים האחרונות למהפכה בעולם התעסוקה, וכיום ארגונים רואים לנגד עיניהם לא רק מתן הטבות כספיות לעובדים כחלק משיפור תנאי העבודה, אלא גם יצירת סביבת עבודה עוטפת ובטוחה, המאפשרת התמודדות מיידית ומקצועית עם מצבי חירום רפואיים אליהם נקלעים פעמים רבות העובדים.
