אם כבר הגעתם (בשעה טובה) לגיל 50 ומעלה, כנראה שהמושג “לחץ דם גבוה” לא זר לכם ושמעתם אותו כבר מהרופא או מן החברים מסביב, זאת מכיוון שלחץ הדם נוטה לעלות עם הגיל. לחץ דם גבוה יכול להוביל לסיבוכים כדוגמת התקפי לב או שבץ. היכרות עם גורמי הסיכון ליתר לחץ דם, התסמינים ודרכי הטיפול בו, תסייע לכם לשמור על בריאות תקינה ואף לזהות מקרים בהם אתם חייבים לקבל טיפול רפואי מיידי. אז שבו בנוחות והמשיכו לקרוא – כי המאמר הבא יכול להיות קריטי עבורכם.
לחץ דם מבטא את הכוח המופעל על ידי הדם כנגד דפנות העורקים. הלחץ המופעל תלוי בהתנגדות של כלי הדם ובעוצמת התכווצות הלב. לחץ דם נמדד באמצעות שני ערכים: לחץ דם סיסטולי, הנמדד בעת ששריר הלב מתכווץ ומזרים דם לאבי העורקים ולרקמות, ונחשב ללחץ שיא, ולחץ דם דיאסטולי שבו חדרי הלב נמצאים במצב רפוי, ונחשב ללחץ הנמוך ביותר.
שירותים קשורים:
מה נחשב לחץ דם תקין?
קריאת לחץ דם נכתבת בצורה זו: 120/80, כאשר המספר השמאלי מתייחס ללחץ דם סיסטולי והימני לדיאסטולי.
- לחץ דם תקין מצב שבו לחץ הדם יהיה נמוך מ-120/80 אך גבוה מ-90/60.
- לחץ דם נמוך מצב שבו לחץ הדם נמוך מ-90/60.
- טרום יתר לחץ דם: נמצא בטווח שבין 80/120 לבין 89/139. מצב זה מחייב מעקב, שכן ממנו עלול להתפתח לחץ דם גבוה.
- לחץ דם גבוה (קל): נמצא בטווח שבין 90/140 לבין 99/159.
- לחץ דם גבוה (בינוני): נמצא בטווח שבין 100/160 לבין 109/179
- לחץ דם גבוה (חמור): לחץ דם הגבוה מ-120/180. מצב זה מחייב טיפול רפואי מיידי.
טבלת לחץ דם
| קטגוריה | סיסטולי (mm Hg) | דיאסטולי (mm Hg) |
|---|---|---|
| תקין | פחות מ 120 | פחות מ 80 |
| מעל הממוצע | 120-129 | פחות מ 80 |
| יתר לחץ דם – שלב 1 | 130-139 | 80-89 |
| יתר לחץ דם – שלב 2 | 140 או גבוה יותר | 90 או גבוה יותר |
| משבר יתר לחץ דם | גבוה מ 180 | גבוה מ 120 |
ראוי לציין שאיגודים רפואיים החלו להגדיר בשנים האחרונות כיתר לחץ דם אף ערכים הגבוהים מלחץ דם של 130/80, ובמיוחד בקרב סוכרתיים או הסובלים כבר מפגיעה כלייתית. הנושא נמצא בדיון ער בקהילה הרפואית ואין הסכמה גורפת לגביו.
למה לחץ דם גבוה מסוכן?
לחץ דם גבוה נקרא בשפה הרפואית יתר לחץ דם. הוא יכול ליצור נזק לעורקים וללב במשך שנים לפני שהסימפטומים שלו מתגלים, ועלול להוביל למחלות לב וכלי דם כדוגמת התקפי לב ושבץ, ופגיעה בכליות ובאיברים נוספים.
יתר לחץ דם הוא אחת הסיבות המרכזיות לתחלואת לב ולמוות כתוצאה ממנה. מחלות לב נמצאות בצמרת סיבות המוות בישראל ולא בכדי – על פי סקר משרד הבריאות, הסטטיסטיקות מראות כי כמעט כל אדם חמישי אובחן כבעל לחץ דם גבוה [1]. עם זאת, קל לאבחן ולזהות יתר לחץ דם, וכאשר קיימת אבחנה ניתן לטפל בה.
מה גורם ללחץ דם גבוה?
ישנם שני סוגים של לחץ דם גבוה:
יתר לחץ דם ראשוני: זה המקרה הנפוץ, עבור רוב האוכלוסיה הבוגרת, ולמרבה הצער מאחוריו אין גורם מזוהה שמוביל לעלייה בלחץ הדם. במקרה כזה, לחץ הדם נוטה לעלות בהדרגה במשך שנים .
יתר לחץ דם שניוני: לחץ דם גבוה שמקורו בגורם נוסף. במקרה זה, לעיתים רבות העלייה בלחץ הדם מופיעה באופן פתאומי וחד. בדרך כלל מצב זה נוצר כתוצאה ממצב רפואי אחר שניתן לייחס לו את העלייה בלחץ הדם (לדוגמא: בעיות בכליות או בכלי הדם המוליכים אליהם, בבלוטת האדרנל או בבלוטת התריס) או מנטילת תרופות שונות.
גורמי סיכון
עם זאת, ישנם גורמי סיכון שמעלים את הסיכוי ללקות בלחץ דם גבוה:
- גיל: הסיכוי ללקות ביתר לחץ דם עולה עם הגיל. עד גיל 65, הסטטיסטיקה מראה כי לגברים יש סיכוי יותר גבוה ללקות בלחץ דם גבוה, ומעל גיל 65 הסיכוי גדול יותר עבור נשים [2].
- תורשה: נטייה ללחץ דם גבוה עוברת בירושה.
- יתר משקל: למשקל עודף יש השפעה ישירה על התפתחות יתר לחץ הדם במגוון מנגנונים.
- חוסר בפעילות ספורטיבית: מי שאינו עוסק בפעילות ספורטיבית נמצא אף הוא בסיכון מוגבר ליתר לחץ דם.
- עישון: עישון מעלה מיידית את לחץ הדם ופוגע בכלי הדם. בין השר – עישון גורם להצרת העורקים ומגדיל את הסיכוי להתקף לב. גם עישון פסיבי מגדיל את הסיכוי למחלות לב.
- עודף מלח: יותר מדי מלח (נתרן) בתפריט גורם לגוף לאגור נוזלים, מה שמוביל לעלייה בלחץ הדם.
- חוסר באשלגן: אשלגן מאזן את כמויות המלח בתאים וחוסר ממנו עלול לגרום להצטברויות נתרן בדם.
- צריכת אלכוהול: כמות גדולה של אלכוהול לא טובה ללב ועלולה להשפיע גם על לחץ הדם.
- לחץ נפשי: לחץ מעלה את הדופק וגם את לחץ הדם. כשהוא כרוני או כשמנסים להתמודד איתו באמצעות אוכל, עישון או אלכוהול, מחמירים את הבעיה.
תסמינים: איך מזהים לחץ דם גבוה?
לחץ דם גבוה זכה לכינוי “הרוצח השקט” משום שאין לו ממש תסמינים שקל לזהות, אבל הוא יכול ליצור בעיות חמורות וקטלניות. כדי לגלות האם אנו סובלים מיתר לחץ דם, חשוב לבצע בדיקות תקופתיות של לחץ הדם.
לעיתים, לחץ דם גבוה שאינו מאוזן, יכול לגרום להזעה, חרדה, בעיות שינה והסמקה. במקרים בהם לחץ הדם מגיע לרמה חמורה עלולים להופיע כאבי ראש עזים ודימומים מהאף.
חשוב לאבחן לחץ דם גבוה משום שללא טיפול וויסות שלו, לחץ דם גבוה יכול לגרום לסיבוכים הבאים:
- התקף לב או שבץ: יכול להוביל לכדי טרשת עורקים שתגרום להתקף לב, שבץ או סיבוכים נוספים.
- מפרצת: יכול להוביל לכדי החלשות והתנפחות של עורק שתיצור מפרצת. אם המפרצת תתבקע, ייתכן שהיא תיצור סיכון לחיינו.
- אי ספיקת לב: על מנת להתמודד עם לחץ דם גבוה, הלב צריך לעבוד קשה יותר. כדי להתמודד עם הסיטואציה, קירות משאבת הלב צריכים להתעבות, דבר המקשה את פעולת השאיבה. מכיוון שכך הגוף אינו מקבל מספיק דם, ייתכן מצב של אי ספיקת לב.
- קיימים עוד שלל מצבים רפואיים, כתלות בכלי הדם שנפגעו כתוצאה מיתר לחץ הדם.
אבחון ובדיקת לחץ דם:
- מד לחץ דם: אחת הדרכים הפשוטות והטובות ביותר לקבל תמונה ברורה של ערכי לחץ הדם, היא באמצעות מד לחץ דם. שחל מציעה למנויה את TelePress מכשיר למדידת לחץ דם המעביר את נתוני המדידה אוטומטית למוקד הרפואי, ומאפשר מעקב, זיהוי חריגות וטיפול מהיר ומיידי בעת הצורך.
- בדיקות דם ושתן: אם הסיבה ללחץ דם גבוה היא שניונית, בדיקות דם ושתן יכולות לסייע באיתור בעית כליות, הפרעות בבלוטת התריס, סוכרת ומחלות נוספות.
- בדיקות הדמיה לסוגיהן: במידה ומתעורר חשד לסיבוכים, פגיעה באיברי מטרה, או חשד לסוגים מסוימים של יתר ל”ד שניוני, לדוגמה – כזה הנובע מהיצרות עורק הכליה.
טיפול בלחץ דם גבוה:
שינוי סגנון החיים נחשב בדרך כלל לשלב ראשון בטיפול בלחץ דם גבוה.
- שילוב פעילות גופנית: מומלץ לבעלי לחץ דם גבוה לשלב לפחות 150 דקות של פעילות אירובית אינטנסיבית בשבוע, הכוללת לדוגמא הליכה, דיווש או שחיה.
- הפחתת מתחים: אימוץ אסטרטגיות להפחתת מתחים על מנת לשלוט בלחץ הדם.
- הפחתת מלח מהתפריט: ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא לצרוך פחות מ-5 גר’ מלח ליום, על מנת להפחית את הסיכון ליתר לחץ דם ובעיות בריאות נלוות לו [3].
- מינון צריכת האלכוהול: לא יותר ממנה אחת ליום לאישה ו-2 לגבר.
- שיפור התזונה: אכילה של יותר פירות וירקות, סיבים תזונתיים ופחות שומן
- הפחתת משקל הגוף לסובלים מעודף משקל.
טיפול תרופתי ליתר לחץ דם
לחץ דם גבוה עשוי להצריך טיפול תרופתי על מנת לאזן אותו. לרוב משתמשים בשילוב של מספר תרופות שונות נגד לחץ דם גבוה שבחירתם נגזרת ממצבו הבריאותי של המטופל וממחלות נלוות שיש לו.
[1] https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Chronic_Diseases/Hypertension/Pages/default.aspx
[2] https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Chronic_Diseases/Hypertension/Pages/default.aspx
[3] https://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/salt-reduction
