סיפור שהיה – כך היה

מגילת רות
סיפור על נחישות, נאמנות וחמלה
מאת: הילה יניב

בחג השבועות, זמן מתן תורה, נוהגים לקרוא את מגילת רות אשר מתרחשת בתקופת הקציר. זהו סיפורה של אישה שחוותה עוני וייסורים כדי להתגייר, ממש כמו עם ישראל שהתגייר בזמן קבלת תורה.
אבל מעבר לכך זהו סיפור על נאמנות וחמלה, שכן רות שהיה לה שפע בארצה בחרה לעזוב את הכל ולדבוק בחמותה ובאלוהי ישראל, אשר מסתבר, גמל לה חסד והעמיד עבורה דור של מלכות, וכך היה:

תחילתו של הסיפור
אלימלך, שהיה אחד מגדולי הדור עזב בעת הבצורת את ארץ ישראל וערק לעבר שדה מואב יחד עם אשתו, נעמי, ובניו מחלון וכליון. המשפחה ביססה את מעמדה בארץ החדשה, ומחלון וכליון נישאו לנשים מואביות, רות ועורפה, לא פחות מאשר בנותיו של מלך מואב. מחלון וכליון מתו לפני שנולדו להם בנים, ומכל משפחת אלימלך ומרכושה הרב נותרה נעמי, אשתו, המתנחמת בשתי כלותיה הנאמנות.

נעמי וכלותיה
כשנעמי שמעה "כי פקד ה’ את עמו לתת להם לחם" יצאה מייד בסתר למסעה חזרה ארצה, אך היא מגלה, שכלותיה הצטרפו אליה למסע. גם כשהבינו רות וערפה שכדי להגיע לארץ ישראל, עליהן להתגייר, הן לא נרתעו, אבל בשלב כלשהו עורפה החליטה לחזור למואב, ולעומתה רות דבקה בחמותה ובאמונתה.

הזאת נעמי?
נעמי ורות צועדות לבדן לארץ הקודש וכשהן מגיעות לבית לחם במוצאי הפסח, בעת חגיגות קציר העומר מבחינים בהן התושבים ומתפלאים על לבושן הבלוי. הם זוכרים את נעמי, שהייתה מכובדת ועשירה, ושעזבה עם משפחתה בתקופת הרעב, למרות זאת, נעמי ורות מתבססות בארץ, ורות מתגיירת ומצטרפת לעם ישראל.

רות ובועז
בועז, אחיינו של אלימלך, היה איש הגון ונדיב, גדול הדור ושופט. למרות קרבתה המשפחתית לבועז נעמי לא פנתה אליו, אלא פעלה כדי לבסס את מעמדה מחדש לבדה. רות, היא זו שהייתה יוצאת ללקט שאריות שעורה שהושארו בשדה לעניים כדי למנוע מנעמי את ההשפלה הכרוכה בכך. יום אחד ראה אותה בועז, שהיה בעל השדה ואלמן טרי, הוא הוקסם ממידותיה הטובות ומהלכותיה האציליות והצנועות.

רות עושה כמצוות נעמי
במשך שלשת חדשי הקציר בוחנת נעמי את רות כלתה ומבינה שכוונתה וליבה טהורים ולכן רוצה לשדך לה את בועז. היא מבקשת מרות לצאת בבגדיה הטובים ולמצוא את בועז בליל זריית השעורים, בעת שהוא הולך לישון בגורן כשליבו טוב עליו. רות עשתה כדברי חמותה ובועז שהתעורר בלילה ראה אותה ושמע את בקשתה להיגאל על ידו על פי מצוות הייבום (נישואים עם אלמנת בן משפחה). למרות רצונו להסכים לשאתה, מחוייב בועז להציע את גאולת הנכסים והנישואין ל’טוב’ דודה של נעמי (הקודם לו במצווה).

שש שעורים – שישה צדיקים
לפני עלות השחר מעיר בועז את רות ומזרז אותה לצאת לדרכה כדי שאיש לא יראה אותה ויחשוד שהפר את צניעותה, הוא מצייד אותה בשש שעורים סמל לכך שבעתיד יצאו שישה צדיקים מזרעה, ביניהם דוד המלך.

הנישואין ושושלת בית דוד
בועז פונה ל’טוב’, אשר מסכים לגאול את הקרקע בלבד ללא נישואין לאשה מואביה, וכך זכות הנישואין והגאולה עוברת לבועז שממהר להעמיד חופה וקידושין.

לאחר טקס החליצה והנישואין מתקבלת רות באופן רשמי לקהילה ושמה הוא מעתה "רות מבית לחם". לרות ובועז נולד בן בשם עובד אשר היה סבו של דוד מלך ישראל.

לסיכום:
מגילת רות היא מגילה שמבקשת להראות חמלה כלפי הזרים, הגרים שחיים בתוכנו, או עמים אחרים לצידנו או עובדים זרים. הסיפור אינו מדבר רק על נאמנותן של נשים למשפחתן ולבניהן, אלא גם על נאמנותם או אי נאמנותם של מנהיגים לעמם.

את רות המואבייה ניתן להמשיל לאותה עובדת זרה, שאינה אלא כוח עבודה זול, וצאצאיה מועמדים לגירוש.. ואת אלימלך למנהיג העם, שבשעת הדחק דואג לעצמו תחילה.

המגילה מלמדת, שגם אם אין אנו רואים זאת במציאות הנוכחית, קיים כוח נסתר (אלוהי יש אומרים) שדואג לשכר ועונש בעולם הזה ובעולם הבא, ומוציא (בזמנו החופשי) את הצדק לאור, חומל על הצדיקים ומביא את שכרם הראוי.

חג שמח לכולם!

 




להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.