אב העורקים – אאורטה, ותין - (Aorta)
כלי דם מסוג עורק, הגדול מסוגו בגוף האדם. מוצאו מהחדר השמאלי של הלב וסיומו באגן, שם הוא מתפצל לעורקי הגפים התחתונות. ממנו יוצאים לכל אורך הדרך כלי דם קטנים יותר, המספקים דם מועשר בחמצן לכל איבר בגוף.
אוטם שריר הלב - (Myocardial Infarction)
התהליך המכונה בשפה עממית "התקף לב".
אוטם שריר הלב נגרם כתוצאה מחסימת עורק אשר תפקידו אספקת דם וחמצן לאזור מסוים בלב. החסימה בדרך כלל נגרמת כתוצאה ממנגנון משולב של פקק שומני (טרשת, אטרוסקלרוזיס) ועליו קריש דם (תרומבוס).
כתוצאה מחסימה זו, נמנעת מאותו אזור בלב אספקת החמצן הדרושה לו, והתאים באזור עוברים תהליך נמקי, תהליך בו חלק מהתאים ניזוקים באופן בלתי הפיך ומתים.
סיכויי ההחלמה ואיכות החיים בעתיד תלויים בין השאר בגודל האזור הפגוע (ככל שהוא רחב יותר כך השפעתו על ההחלמה ומהלך החיים העתידי גדולה יותר).
כיוון שהרפואה בת ימנו מספקת דרכים שונות לפתיחת העורק החסום (הן באופן כימי באמצעות תרופות והן באופן פיסי באמצעות פרוצדורות כמו צנתור- בלון), הרי שיש חשיבות קריטית לזמן הטיפול. ככל שהטיפול לפתיחת החסימה מתבצע מוקדם יותר, כך אזור הנמק יהיה קטן יותר, והשפעתו על המשך החיים פחות משמעותית.
אי ספיקת לב - (Congestive Heart Failure, CHF)
ירידה ביכולתו של הלב לתפקד כמשאבה יעילה, הקולטת דם ומזרימה אותו לאיברים השונים. לרוב מתרחש מצב זה כתוצאה מנזק קודם שנגרם ללב.
הנזק יכול להיגרם באופן אקוטי וחד כמו במקרה התקף לב, או באופן כרוני וממושך כמו במקרים של יתר לחץ דם אשר אינו מטופל משך שנים רבות וגורם עם השנים לשינויים מבניים בלב.
ללא קשר לסיבה אשר הביאה לאי ספיקת לב, התוצאה הינה ירידה ביכולת הלב לספק את הדם שבתוכו לאיברים השונים באופן יעיל.
כשלון תפקודי זה גורם מחד לסימפטומים הנובעים מאספקה לא יעילה של דם, כמו חולשה וקושי בביצוע מאמצים, ומאידך הוא עלול לגרום לסימפטומים הנובעים מהצפת איברים בנוזלים עקב פינוי לא יעיל של דם מתוכם על ידי הלב (כמו במצב המכונה בצקת ריאות).
אלקטרו קרדיוגרם – א.ק.ג. – (ECG, Electrocardiogram)
רישום הפעילות החשמלית של הלב.
הלב הוא משאבה המופעלת באמצעות כוחות חשמליים.
כוחות חשמליים אלו ניתנים לרישום על ידי מכשיר הא.ק.ג..
הא.ק.ג. הסטנדרטי מבצע רישום של הכוחות החשמליים בלב מ – 12 נקודות מבט.
נקודות מבט אלו נוצרות באמצעות פיזור אלקטרודות במרחב שמסביב ללב, בנקודות מוסכמות, כאשר כל אלקטרודה מבצעת את רישום תנועת החשמל מנקודת מבטה.
נהוג לכנות את האלקטרודות בשם – לידים. האקג הסטנדרטי הוא אקג בן 12 לידים.
רישום האקג מספק מידע רב על המתרחש בלב. באמצעותו ניתן לזהות הפרעות קצב שונות ולעיתים אף מצבי מצוקה של הלב כמו התקף לב.
בצקת ריאות – (Pulmonary Edema)
הצטברות נוזלים בחללי האוויר בריאות הגורמת לתחושת קושי נשימתי ,ובהעדר טיפול מהווה מצב חירום מסכן חיים. הסיבה השכיחה היא אי ספיקת לבבית, אך ייתכנו גם סיבות אחרות, לבביות ולא לבביות.
דום לב – (cardiac arrest, cardiopulmonary arrest)
הפסקה בפעולת השאיבה של הלב.
הפסקה בפעילות הלב עלולה להתרחש בעטייה של הפרעת קצב מסוג פרפור חדרים, (הפרעת קצב מהירה ביותר הגורמת להעדר כל סינכרוניות בפעולת סיבי השריר, וכתוצאה מכך להעדר התכווצות אפקטיבית) או בנוכחות אסיסטולה (הפסקה מוחלטת בפעולה החשמלית ובפעולה המכאנית של הלב) .
הסימפטומים מתפתחים במהירות וכוללים: אובדן הכרה, הפסקת נשימה והעדר דופק. בהעדר טיפול יתרחש תוך דקות נזק מוחי בלתי הפיך ובהמשך מוות.
עיקרי הטיפול (החייאה) כוללים : עיסוי לב חיצוני, הנשמה, הפסקה של הפרעת הקצב באמצעות מכת חשמל (דפיברילציה) ותרופות.
היצרות מסתם דו – צניפי (מיטרלי) - ( Mitral Stenosis )
היצרות של המסתם המיטרלי הממוקם בין עליה שמאלית לחדר שמאל. כתוצאה מהיצרות זו נגרמת הפרעה בזרימת הדם בין העליה לחדר בזמן דיאסטולה.
בהאזנה ללב תישמע אוושה דיאסטולית.
הסימפטומים קשורים בעיקר לעומס הדם בעליה (עקב קושי בהתרוקנות) וכוללים קוצר נשימה, הפרעות קצב כתוצאה משינויים אנטומים בעליה ועוד.
הטיפול על פי צורך, כירורגי: הרחבת המסתם המוצר או החלפה שלו.
טרשת עורקים (Atherosclerosis)
מחלת כלי דם עורקיים, המתאפיינת בהתפתחותם של רובדי שומן בדופן הפנימי של העורק.
למשקעי השומן נלווים תהליכי דלקת מקומיים וחלוקה מוגברת של תאי שריר ורקמת חיבור, וכל אלו יוצרים בסופו של דבר פקק המצר את העורק ומפחית את כמות הדם שיכולה לעבור דרכו ברגע נתון.
התופעות הקליניות הנובעות מהימצאותו של הפקק בתוך העורק יכולות לנוע החל ממצב ללא סימפטומים, דרך ביטוי קליני הדרגתי וצפוי (התפתחות תעוקת חזה במצבי מאמץ בלבד) וכלה בביטוי קליני סוער ובלתי צפוי כמו התקף לב.
אופיו של המהלך הקליני תלוי בגודלו של הפקק השומני, בקצב הגדילה שלו וביציבותו.
כאשר המעטפת החיצונית של הפקק עוברת קרע, זהו בד"כ התהליך המאיץ את היווצרותו של קריש דם (תרומבוס) במקום.
הפקק השומני וקריש הדם שמעליו גורמים לחסימה מוחלטת של העורק ולמניעה מוחלטת של אספקת דם וחמצן לאזור מסוים בלב.
שלב החסימה המוחלטת הוא השלב בו מתפתח אוטם שריר הלב.
המחלה שכיחה מאד בעולם המערבי ומושפעת מגורמי סיכון רבים הכוללים גיל מבוגר, תורשה, יתר לחץ דם, סוכרת, רמות גבוהות של שומני הדם, השמנה, חסר בפעילות גופנית, עישון , וכנראה אף מתח נפשי (סטרס).
הטיפול כולל מניעה באמצעות שינוי הרגלי חיים, פתיחת העורק החסום בפרוצדורה של בלון / תומכן או יצירת מעקף של האזור החסום על ידי ניתוח מעקפים.
יתר לחץ דם - (Hypertension)
מחלה שכיחה ביותר, מתאפיינת בערכי לחץ דם במדידות חוזרות, שתוצאותיהן עולות על 140/90 מ"מ כספית.
על-פי ההנחיות האחרונות של החברה ליתר לחץ דם בישראל, ערכי לחץ דם מתחת ל- 120/80 ממ"כ מוגדרים כתקינים, ערכים של 89-80 /139-120 ממ"כ מוגדרים כלחץ דם המחייב מעקב, שכן אנשים עם לחצי דם בטווח הזה נמצאים בסיכון גבוה פי 2 לפתח יתר לחץ דם בעתיד.
ערכים שבין 140/90 לבין 159/99 מוגדרים כיתר לחץ דם קל, ערכים שמעל ל- 180/110 ממ"כ מוגדרים כיתר לחץ דם חמור וערכים שבין יתר לחץ דם קל לחמור מוגדרים כיתר לחץ דם בינוני.
ברוב הגדול של המקרים סיבת התפתחות המחלה אינה ידועה.
במיעוט המקרים נמצאת סיבה אורגנית למחלה כמו בעיה כלייתית, בעיה הורמונאלית (אנדוקרינית) ועוד.
בספרות הרפואית מכונה המחלה בשם "הרוצח השקט", וזאת משום שהיא עשויה להופיע ללא כל סימפטומים מלווים.
מסיבה זו חשוב ביותר לפתח הרגלי מדידה אחת לתקופה, על מנת לאתר את המחלה בזמן.
לאחר האבחון הראשוני תיקבע מדיניות הטיפול אשר תחילתה יהיה לרוב ממוקד בשינוי הרגלי חיים כמו: הורדת משקל, פעילות גופנית ושינויים תזונתיים.
בהעדר תגובה לשינוי בהרגלי החיים, יבוצע ניסיון איזון באמצעות תרופות.
קיימות תרופות רבות להורדת לחץ דם, הפועלות במנגנונים שונים.
לרוב נדרש טיפול לכל החיים.
הטיפול והאיזון חשובים ביותר, שכן המחלה מהוות את אחד מגורמי הסיכון החשובים להתפתחות מחלת לב איסכמית.
מפרצת – (Aneurysm)
לעיתים, עלולה טרשת העורקים לגרום להחלשות דופן העורק ועם הזמן לבלט שלו החוצה, באותו אזור מוחלש. אזור הבלט מכונה מפרצת והוא חשוף יותר מאזורים אחרים למספר סכנות: סכנת קרע כתוצאה מהדופן המוחלש, סכנה של הפעלת לחץ על כלי דם אחרים כתוצאה מהבלט הבלתי טבעי של המפרצת וסכנת היווצרות קרישי דם בתוך אזור המפרצת עם סכנת תסחיף (קריש דם הנזרק מהלב למקום מרוחק, שם הוא גם גורם את נזקיו).
לעיתים נדרש פתרון כירורגי.
ניתוח מעקפים – (AortoCoronary Bypass)
ניתוח בו מושתלים כלי דם העוקפים את אזור ההיצרות בעורק הקורונרי.
הדם, כמו כל נוזל, זורם במקום בו מתאפשרת זרימה בקלות, כך שאם לא יוכל לעבור דרך האזור המוצר, יזרום דרך המעקף.
ניתוח מעקפים מתבצע תוך כדי חיבור המנותח למכונת לב – ריאות.
את המעקפים יוצרים בד"כ מוורידים (בעיקר מהגפים התחתונות) או מעורקי השדיים הפנימיים (Internal Mammary Arteries).
ידוע כי מעקף עורקי עומד טוב יותר בלחצי המערכת הקורונרית וכי הסיכוי לסתימות חוזרות בו תוך פרק זמן קצר נמוך בהשוואה למעקף ורידי.
מתקן דמוי קפיץ המשמש לתמיכה במבנים צינוריים.
השימוש המקובל בסטנט בתחום הלב הוא לאחר ביצוע פרוצדורה של אנג'יופלסטיקה (בלון). אחת הבעיות המרכזיות אשר בלטה בעקבות פרוצדורות של פתיחת עורק לבבי על ידי בלון, הייתה סתימה מחדש של העורק תוך פרקי זמן קצרים.
השימוש בסטנט צמצם את אחוז הסתימות מחדש באופן ניכר.
לאחרונה , פותחו סטנטים הפועלים גם באופן כימי על ידי הפרשת חומר המונע חלוקת תאים ועל ידי כך מאט עוד יותר את קצב היווצרות הסתימה מחדש.
צנתור לב – אנגיוגרפיה קורונרית (Heart Catheterization, Coronary Angiography , Cardiac Catheterization)
הדגמה של כלי הדם הלבביים בטכניקה של צילומי רנטגן עוקבים, לאחר הזרקת חומר ניגוד לתוכם. פעולה זו מאפשרת זיהוי אזורי חסימה והצרויות בכלי הדם הקורונרים, כמו גם הדגמה של מדורי הלב וזיהוי ליקויים אנטומים בהם.
הפעולה מתבצעת בהרדמה מקומית, תוך כדי החדרת צנתר לכלי דם בגפיים והתקדמות עם הצנתר עד לאזור המודגם.
קוצב לב מלאכותי - (Pacemaker Artificial)
מכשיר המשמש ליצירת גירוי חשמלי ולשמירה על קצב לב תקין, בקרב חולים הסובלים מהפרעה בתהליך ההיווצרות או המעבר של החשמל בלב.
הצורך בקוצב לב יכול להיות זמני וחולף או כרוני וקבוע.
קיימים קוצבי לב חיצוניים (הקיצוב מתבצע מבחוץ לבית החזה), לרוב בשימוש בשלב הטיפול הטרום – אשפוזי.
בקוצבי הלב הקבועים, הבטרייה מושתלת באופן תת - עורי והאלקטרודות מוחדרות ללב.
גירסה להדפסה