מ''פעימות ליבה'' של עדי
|
|
אני עדי גליקסמן בת 27 מכפר סבא עובדת כנציגת שירות טכני של שחל כשנתיים.
במסגרת עבודתי מעניקה את מכלול השירותים הנוגעים למכשירי הטלרפואה: מתקינה, מתקנת, משדרגת למיכשור מתקדם יותר ומדריכה לשימוש נכון.
במסגרת הבלוג בחרתי לשתף אתכם הקוראים בחוויות יומי.
|
| 17 במאי 2009 |
אתם ''המורים'' האמיתיים...
יש כמה דרכים ללמד איך ''להתמודד'' עם קשיים בכלל וקשיים בעקבות מצב בריאותי בפרט. קיימים ספרים , סדנאות,קבוצות תמיכה שונות וכ''ו . אך לדעתי אין כמו הדבר האמיתי והוא - ניסיון האדם!
את משמעות המילים ''תקווה'' ו''אפשרי'' אני לומדת כל יום בעבודה, כשאני מסתובבת ביניכם. שומעת את הסיפורים האישיים שלכם על הדרך לגבש דרך חיים אחרת בעקבות מחלה או מוגבלות רפואית, לצד המשך בתפקוד בין אם זה בעבודה, בניהול הבית והמשפחה.
כידוע לאחר אירוע לבבי ישנה תקופת החלמה\התאוששות הנקראת ''תקופת שיקום'' בה ישנה התייחסות מרכזית, “להרגיל מחדש'' את הלב לפעילות סדירה. אך חשוב לא פחות הינו השיקום האישי, שהוא כן להעיז ולחזור לעשות כמעט את אותם הדברים שנהגנו לעשות לפני כן.
אני שומעת מכם סיפורים על סדר יום חדש שאומץ הכולל הרגלים ישנים וחדשים ומראה בעיקר על הרצון לעשייה ועל היכולת שישנה.
בסיפורים הללו ישנם גם קשיים אך הדבר הוורוד המתמיד הוא הראייה המפוקחת את המציאות וההתמודדות מול אותם קשיים.
משמח תמיד לשמוע סיפורים אלו ואף ללמוד מהם את אותם דרכי ההתמודדות.
מאחלת לכולנו את היכולת,הכוח והידע להמשך חיים בריאים ומפרים!
|
| |
 |
 |
| 27 באפריל 2009 |
חופשות,חגים,סופשבוע ו.. סטטיסטיקה
הסטטיסטיקה מראה שכאנחנו בחופשה ,חג או במהלך סופשבוע ובעצם לא בשגרת יומיומינו המתוכננת והידועה מראש, אנחנו נוטים להרגיש, או יותר נכון אנחנו ערים יותר למצבנו הבריאותי .(במצב בו אנו רגועים יותר מהקצב המהיר ביום יום.) מספר האנשים המתקבלים בחדרי המיון לאחר סופשבוע, בימי ראשון, גבוהים יותר משאר ימי השבוע.
קרה לי לא פעם, שהסתובבתי בבתיכם בסמוך לחגים ולאחר כמה חודשים, כשהגעתי לביקור נוסף, הצטערתי לשמוע על אשפוז פתאומי שהיה בקרב בני הבית או על חולי ממושך.
בשגרתנו היומיומית איפשהו אנחנו נוטים לשכוח ואף להתעלם מבדיקות שגרתיות, מביקורות ובכלל ממצבנו הבריאותי.
לכן, בואו נחליט ביחד שלחגים ,לסופי שבוע ולחופשות נגיע בריאים! מאחלת חג עצמאות שמח ובריא לכולנו
|
 |
 |
| |
| 22 במרץ 2009 |
הסתכלות אחרת...
תפקידי בשחל הינו ''נציגת שירות טכני'' הכולל הדרכות על המכשור הרפואי,בדיקות טכניות למכשור וכו'.
אמנם המכשור זהה בכל פעם מחדש, אך האנשים (אתם) אחרים, בכל יום וכך גם אותה דרך ה''לימוד'' על השימוש במכשור.
זוכרים את ה''ליצנות הרפואית'' מפעם קודמת? אז בעזרתה האדיבה גיליתי דרך להעביר את אותם ההסברים המקצועיים בצורה שונה . בצורה הומוריסטית וחווייתית . הרי לא בכל יום אנחנו שמים על החזה מכשיר שמצפצף ואומר לנו ''שזוהי בדיקת ה א.ק.ג''...
התגובות השונות שלכם , מנויים יקרים, כשאתם רואים לראשונה את המכשור, או התגובות של אלו שבניכם ,שאני פוגשת לשם הדרכה חוזרת, הן הגורמות לתפקיד להיות מעניין כל יום מחדש. הן היופי שבדבר.
אני מאמינה שככל שתהליך הכרת המכשור יהיה חוויתי יותר , כך גם יזכר אופן השימוש כדבר חשוב לא פחות!
אלו שביניכם ,המדמים את הבדיקות לדברים שונים ונותנים מטאפורות שונות ל''צפצופים'' השונים ולצורה שבו הוא מונח על הגוף (מכשיר הא.ק.ג)
תמשיכו! זוהי ההסתכלות הנכונה , הסתכלות עם הומור!! מאחלת לכולכם רק רגעים של צחוק וחוויות מהנות
|
| |
 |
 |
| 25 בפברואר 2009 |
ליצנות לילדים בלבד-האומנם??
לפני חצי שנה נחשפתי לתחום מדהים ומרגש . זה התחיל בזה שתוך כדי נסיעה בכביש ראשי בתל אביב נסעתי מאחורי אוטובוס, שבגבו היה שלט ''ליצנות רפואית''. בהיתי בשלט כמה שניות ומיד בלי היסוס חיפשתי עט ודף כדי להספיק ולרשום את מספר הטלפון שפורסם.
יום למחרת כבר התקשרתי לברר, או יותר נכון לשאול, מה פרוש ''ליצנות רפואית''. נאמר לי שהגעתי לאגודת ''שמחת הלב'', שעובדת בשיתוף פעולה מלא עם בית החולים ''איכילוב''. במהלך השיחה נודע לי, שהאגודה מכשירה אנשים הנמצאים מתאימים, לקורס ''ליצנות רפואית''. כאשר אותם ליצנים מוסמכים פועלים בהתנדבות מלאה בבתי חולים, במועדוני שמחה ומתנ''סים שונים בארץ. הלכתי לאותו יום קבלה, נבחנתי על ידי מרצי הקורס והתקבלתי!
במשך חצי שנה, למדתי נושאים ותיאוריות שונות. עד כמה ה''צחוק מרפא'' ועד כמה יש לנו יכולת לתת כלים, כוח ותקווה לחולים באמצעות: נגיעה שלנו בכתף שלהם למטרת עידוד, בהקשבה שלנו, בעידוד, בתמיכה וכמובן גם בפעילויות מהנות המצחיקות הן את הילדים והן את המבוגרים.
ההסתובבות במחלקות השונות בבית החולים ממחלקת הילדים ועד למחלקה הסיעודית, רק גרמה לי להבין שלכולנו יש מכנה משותף אחד והוא האושר שנגרם לנו על ידי החיוך והצחוק!
למדתי המון תיאוריות מגוונות כגון: תרפיה במוסיקה ,תיאורית הצבעים. למדתי באמת מה נדרש על מנת להתמודד עם כאב, קושי, מגבלה פיזית ומגבלה נפשית.
והכי חשוב, למדתי שבכל אחד מאיתנו יש את אותו ''ליצן''. אני זכיתי במתנה והיא היכולת להביא את ''הליצן שבי'' לאותם מקומות ובאמת להצליח לשמח ולעשות טוב ולהשכיח את הסבל והכאב, גם אם זה לפרק זמן קצר. אני מזמינה את כולכם למצוא ולהתחבר ''לליצן ''שבתוכנו!!!
ובהזדמנות זו כשחג פורים בפתח, מאחלת לכולנו חג פורים שמח!! |
 |
 |
| |
| 10 בפברואר 2009 |
השלכות אירועי החודש האחרון על כולנו... בתחילת חודש ינואר החלה תקופה (שלמעשה עדיין לא תמה) בה נחשפנו כעם למציאות של מלחמה שמצד אחד ליכדה את העם כולו ומצד שני גרמה לתופעות של מתחים ולחצים מצטברים בגלל חוסר הוודאות. המעבר מהמלחמה בפועל למערכת בחירות היה מהיר מאוד ואף הוא תרם את חלקו לאותם מתחים ולחצים. חויתי זאת אישית ובנוסף במסגרת עבודתי בבתי מנויים. קל לנו יותר להתמודד עם מצבים ברורים במציאות גדושת אירועים בלתי צפויים, עלינו להשתדל להיות רגועים עד כמה שניתן ולחשוב בצורה שקולה, שתואמת את המציאות אליה אנחנו נחשפים. אני מאחלת לכולנו שנעבור את ה''סערה'' וששיקול דעתינו יהיה שפוי. ששקט ,שלווה ובריאות יהיו מנת חלקינו!
יום טוב עדי
|
| |
 |
 |
| 21 בדצמבר 2008 |
המעקב שלכם... כידוע לנו הזמינות הקבועה והשוטפת לשעת מצוקה הינה החשובה מכל!
לרובכם בבית מצוי בין המכשור הרפואי, אותו לחצן מצוקה - מוקדנית שתפקידו לשמש כתחליף לטלפון בשעת מצוקה. כלומר, הוא מחייג אוטומטית בצורה מהירה ומזוהה למוקד ומרגע המענה, המוקד יודע מי אתם וכמובן את כתובתכם.
לאחרונה, כשאני מסתובבת בין בית לבית, אני נתקלת בלא מעט מקרים בהם המוקדניות נראות ''כמחוברות'' לעין , אך למעשה, אינן מגיעות למוקד.
אומנם בשחל יש מערכות ממוחשבות המסייעות לגלות באם ישנו נתק בתקשורת השוטפת שבין הלחצן למוקד, אולם בואו לא נסתמך רק על אותן מערכות , שעובדות נאמנה, אלא נשמור גם על עירנותנו, בכך שאחת לחודש נלחץ לחיצה קצרה ונמתין עד שייווצר קשר עם המוקד, רק לשם הבדיקה.
בהזדמנות זו רוצה שוב להזמין אתכם גם להעביר שידור א.ק.ג. במידה וקיימת בעיה טכנית, אנא פנו למוקד שרות הלקוחות, על מנת להזמין לביתכם בשעה וביום הנוחים לכם, נציג\ה מחלקה טכנית.
מאחלת לכולכם שנה אזרחית פורייה ושקטה וכמובן כמובן בריאה!!
|
 |
 |
| |
| 18 בנובמבר 2008 |
מה שקורה סביבנו... מחקרים רבים הראו שלחץ נפשי ומתח מהסביבה הקרובה משפיעים עלינו ולעיתים באופן ישיר על מצבנו הבריאותי. היום שכולנו סביב המשבר הכלכלי הגדול בארה''ב והשלכותיו עלינו ולא משנה הגיל ותחום העיסוק מצטיירת מציאות מלחיצה. תופעות החרדה והפאניקה הן רבות ומגוונות וכמובן משתנות בין אדם לאדם. אם תמיד נאמר שצריכים להישמר בקו הבריאות ולהיות במעקב רפואי אז במציאות כמו של היום מומלץ אף יותר. רצוי במקביל לבדיקות הרפואיות ללמוד טכניקות הרפיה ,התמודדות ושחרור מאותם לחצים. אני כעובדת שחל משתתפת ומזדהה יום יום באמונת החברה שלא צריך לחכות לאותו רגע שמרגישים לא טוב על מנת לפנות למוקד הרפואי לייעוץ או שמה בדיקת א.ק.ג שגרתית. בתקופה האחרונה כשאני מגיעה לבית מנויים לא פעם יצא לדבר על אותו משבר כלכלי מלחיץ ועל אותם סימני שאלה מדאיגים וגם לא פעם יצא לשמוע מסיפורים אישיים את אותה רמת לחץ שנוצרה ואיך המתח בא לידי ביטוי בהרגשות הפיזיות. אני מזמינה אותכם מינויים יקרים לפתח ''מנהג'' אחת לחודש ביום ובשעה הנוחים לכם (להזכירכם המוקד נותן מענה 24 שעות 7 ימים בשבוע) ולהתיישב עם מכשיר הא.ק.ג ופשוט להעביר שידור ביקורת למוקד וכמובן לקבל דיאגנוזה באותו מעמד שיחת הטלפון. ובנוסף להיעזר בייעוץ המוקד באופן שוטף ובמקביל לוודא שהרשומה הרפואית האישית שלכם הינה עדכנית. זכרו שחל הינה מוקד רפואי חרום אך המכשור הרפואי המצוי בביתכם משמש כאמצעי עזר למנוע מצב חירום! מאחלת לכולכם בריאות ארוכת ימים ובסביבה רגועה ושקטה.
|
| |
 |
 |
| 6 בספטמבר 2008 |
בעבר לפני היכרותי עם ''הרפואה המונעת'' הייתה בריאותי מצטיירת בזה שאני חולה אז הייתי הולכת לרופא להיבדק ובזה בעצם טופלתי נקודתית. היום לאחר העבודה היומיומית בחברה העוסקת בטלרפואה שהיא בעצם מהותה של ''הרפואה המונעת'' נחשפתי עד כמה יש מעבר בלהיות חולה ולהיבדק אצל רופא לבין למנוע בעיות בריאותיות ומחלות עתידיות ולשמר בצורה מאוזנת,מבוקרת ויומיומית על קו הבריאות. הבדיקות המעקב היזומות מהרופא משפחה שמתקיימות לעיתים רחוקות הוכחו כלא מספיקות. לפיכך יש צורך ל''חולה'' ול''בריא'' בבדיקות מעקב בתדירות גבוהה יותר. ולשם כך בעצם ''נולדה'' הרפואה המונעת! הנקודה החשובה היא שאני בריא-אני נבדק ולא מחכה עד אותו רגע של חולי . דבר זה נימצא כדרך שעובדת ובאמת מצילה חיים וכמובן על איכות החיים!!
עדיף להיות חולה אקטיבי מאשר חולה פסיבי
בברכה לשנה מלאת אור ובריאות
|
 |
 |
| |
| 7 באוגוסט 2008 |
אני עדי העובדת כנציגת שרות טכני חשופה מידי יום ויום למציאות אנושית, מגוונת, מרתקת ובו זמנית גורמת לי להקשיב ''לפעימות הלב ''שלי. המכנה המשותף לאותם סיפורים אישיים לדעתי הינו פחד, משום שאדם שחווה אירוע לבבי בעצמו או שחווה באמצעות אדם יקר לו ניפגש בצורה משמעותית עם תחושה של חוסר אונים, פחד. גיליתי שאותו ידע שאני מנסה להקנות עוזר בצורה משמעותית לתהליך ההיתמודדות עם אותה תחושה נוראית של חוסר האונים והפחד! התחושה הזו ללא הייעוץ, ההדרכה, התמיכה, הזמינות, הנגישות, האוזן הקשבת של הצוות הרפואי והטיפול המקצועי הופכת ''לכדור שלג'' שהולך וגדל ומתעצם מרגע לרגע! כל יום של עבודה משכנע אותי יותר ויותר עד כמה משמעותית ההיתערבות של הטלרפואה של שחל בעצירת אותו ''כדור שלג'' ומובילה לתחושה של שליטה ויכולת היתמודדות טובה יותר עם המצב ''החדש'' של לאחר האירוע הלבבי, היכולת שלי היום להקשיב לאותן ''פעימות לב שלי!'' הינה בזכות אותם מנויים שמאפשרים לי מידי יום לחוות חוויה אנושית מעשירה כל כך. תודה לכם
|
| |
|
|
|