איסכמיה לבבית – (Ischemia Myocardial)

איסכמיה לבבית – (Ischemia Myocardial)
איסכמיה היא מצב בו מתקיים פער בין כמות החמצן הנדרשת ללב ברגע נתון, לבין כמות החמצן המסופקת לו באותו זמן.
פער כזה נובע לרוב כתוצאה מהיצרות חלקית של עורק, הנגרמת ברוב המקרים בעקבות משקע של פקק שומני בדופן העורק, תהליך המכונה טרשת עורקים (אטרוסקלרוזיס).   היצרות כלי הדם מצמצמת את כמות הדם שיכולה לעבור דרכו, ומפחיתה את כמות החמצן המוזרמת לאזור המסופק על ידי עורק זה.
כיוון שצריכת החמצן של הלב עולה ככל שעולה רמת הפעילות בגוף, הרי שמצבים הגורמים לעלייה בפעילותו של הלב, כמו מאמץ גופני או מתח נפשי, עלולים להיות אלו המשרים את הפער בין התצרוכת לאספקה, כלומר משרים את האיסכמיה.
החסר היחסי בחמצן גורם למצוקת תאים באזור.  מצוקה זו עלולה להשרות שינוים ביוכימיים וחשמליים חולפים.  כתוצאה משינויים אלו עלול האדם לחוש בזמן האיסכמיה כאב מעיק בחזה, תעוקת חזה.  כאמור, כאב זה עלול להתעורר בעת פעילות (או כל מצב אחר המגביר פעילות לב), ולחלוף בזמן מנוחה או האטה של פעילות הלב.
הפתרון למצבי איסכמיה הוא בראש ובראשונה אבחון וזיהוי מיקום העורק המוצר, ובהמשך פתרון לפתיחתו או באמצעות הפרוצדורה של צנתור – בלון, או באמצעות ניתוח מעקפים.

תגובות סגורות.