מילון מונחים רפואיים

תת לחץ דם בעמידה – (Orthostatic Hypotension)

תת לחץ דם בעמידה – (Orthostatic Hypotension)
נפילת לחץ דם המתרחשת במעבר פתאומי ממצב שכיבה לישיבה או לעמידה.
שכיח יותר בקרב אנשים המטופלים בתרופות להורדת לחץ דם.
ייתכנו סימפטומים כמו חולשה פתאומית, סחרחורת, תחושת עילפון ועילפון אמיתי. 

 

תת לחץ דם – (Hypotension)

תת לחץ דם – (Hypotension)
לחץ דם נמוך (מתחת ל 90/50).
לחצי דם נמוכים לעיתים קרובות אינן משקפות בעיה רפואית, אלא אם המצב נגרם כסיבוך של מצב רפואי אחר, למשל, ירידת לחץ דם בעקבות אוטם שריר הלב.
לעיתים, אנשים בעלי לחץ דם נמוך עלולים לסבול מחולשה ועד התעלפויות במצבים בהם לחץ הדם יורד עוד יותר, כמו למשל בימי חמסין.  שתייה מרובה יכולה למנוע את הסימפטומים.
לחץ דם נמוך אינם מגן בפני התפתחות לחץ דם גבוה בעתיד.

תרומבוליזה -המסת פקיק – (Thrombolysis)

תרומבוליזה – המסת פקק- (Thrombolysis)
המילה ליזיס פירושה  – פירוק. תרומבוס הוא קריש דם.  ולכן – תרומבוליזיס הוא פירוק של קרישי דם באופן כימי באמצעות תרופות.
הידועות מבין תרופות אלו הן האנזים המכונה סטרפטוקינאז, או התרופה המכונה TPA .
תרופות אלו ניתנות במתן תוך ורידי, בחלק ממקרי אוטם שריר הלב (התקף לב), במגמה להמיס את קריש הדם אשר התלכד בפקק השומני שבדופן העורק וגם לסתימה מוחלטת שלו.
אחת מתופעות הלוואי הבלתי רצויות של תרופות אלו, מעצם טבעם כממיסות קרישי דם, היא תופעת לוואי של דימומים. מסיבה זו קיימות אינדיקציות ברורות למתן או אי מתן של התרופה. 

 

תפוקת הלב – (Cardiac Output)

תפוקת הלב – (Cardiac Output)
כמות הדם, שהלב מזרים בכל דקה. תפוקת הלב היא המכפלה של נפח פעימה (כמות הדם שהלב שולח לגוף בכל פעימה), בקצב הלב (מספר הפעימות לדקה).
בזמן מנוחה תפוקת הלב היא כ-5 ליטרים בדקה. במאמץ, תפוקת הלב עולה בהתאם לדרגת המאמץ, ויכולה להגיע גם עד 35 ליטרים בדקה.

תעוקת חזה, תעוקה (Angina Pectoris)

תעוקת חזה, תעוקה (Angina Pectoris)
מחלה המתאפיינת באפיזודות חוזרות של כאב מעיק בחזה, הנובע ממצב של איסכמיה, דהיינו, ממצב של פער בין צריכת החמצן של הלב באותו הרגע לבין אספקת החמצן אליו. הסיבה העיקרית לאנגינה פקטוריס היא חסימה של עורק כלילי (עורקי הלב) באמצעות פקק טרשתי (אטרוסקלרוזיס), אולם ייתכנו גם מקרים בהם הכאב מתעורר עקב ספזם של עורק כלילי כתוצאה מהתכווצות השריר החלק בדופנותיו, מצב המכונה אנגינה מסוג פרינצמטל. (Prinzmetal Angina).
הכאב המאפיין את האנגינה פקטוריס מתואר בדרך כלל ככאב מעיק, לוחץ , שורף או צורב.  הוא עלול להופיע בכל מקום בחזה, ולערב גם את הצוואר, הגב, לסת תחתונה, ידיים ורום הבטן.   לרוב הוא נמשך מספר דקות ומופיע לסירוגין.
בשלבים התחלתיים של המחלה, הכאב יתעורר בעיקר במצבי מאמץ או התרגשות, אשר מתאפיינים בעליית דופק.  עליית הדופק מגבירה את תצרוכת החמצן של הלב ומעצימה את תופעת האיסכמיה.
בשלבים מתקדמים יותר הכאב עלול להופיע במאמצים קלים ואפילו במנוחה.
קיימים טריגרים נוספים להתעוררות הכאב כמו לאחר ארוחה כבדה, בעת חשיפה לקור ועוד.
לעיתים המחלה עלולה שלא להתפתח באופן הדרגתי, אלא לקבל תפנית חדה ומהירה, ולהתפתח למצב של אוטם (התקף לב).
אנגינה פקטוריס מחייבת בירור וטיפול.  הטיפול בדרך כלל כולל המלצה לשינוי בהרגלי חיים (הפחתת גורמי סיכון לבביים), איזון תרופתי ופרוצדורות מתקנות כמו בלון ,תומכן או ניתוח מעקפים.

תסמונת לאחר אוטם שריר הלב – (Post-Myocardial Infarct Syndrome)

תסמונת לאחר אוטם שריר הלב – (Post-Myocardial Infarct Syndrome)
תסמונת דלקתית, עלולה להופיע בשלב ההחלמה מאוטם שריר הלב או מניתוח לב.
מתאפיינת בתהליך דלקתי בקרום הלב, הפריקרד, שיכול להתבטא בחום, כאב בחזה, קושי נשימתי ועוד.

תסמונת וולף פרקינסון וייט – (WPW , Wolff-Parkinson-White Syndrome)

תסמונת וולף פרקינסון וייט – (WPW , Wolff-Parkinson-White Syndrome)
הפרעה אנטומית מולדת, בה בין העלייה לחדר מקשר מסלול הולכת חשמל נוסף למסלול הרגיל. המסלול הנוסף מכונה הרצועה על שם קנט (KENT) .
כתוצאה מקיום מסלול עוקף זה, גירויים מהסינוס עלולים להגיע לחדר מהר יותר ממה שהיו מגיעים לו היו מובלים במסלול התקין, עובדה המקנה לסינדרום את השם הנוסף סינדרום פרה – אקסיטציה (עירור מוקדם).
קיומה של בעיה אנטומית זו חושף את החולה להיווצרותם של הפרעות קצב מהירות מסוג טכיקרדיה על חדרית ופרפור פרוזדורים.  יחד עם זאת, לעיתים קרובות החולה חסר סימפטומים והאבחנה מתבצעת באקראי על פי תבנית אקג ספציפית.
במידת הצורך ניתן לבצע התערבות כירורגית. (צריבה של הרצועה העודפת).

תסמונת הסינוס החולה – (Sick sinus syndrome, S.S.S)

תסמונת הסינוס החולה – (Sick sinus syndrome, S.S.S)
תסמונת המאפיינת את הגיל המבוגר, ונובעת מתהליכי ניוון של מערכת ההולכה החשמלית בלב.  מערכת ההולכה המנוונת נוטה לפתח הפרעות קצב שונות, בניהן הפרעות מהירות ואיטיות.   מסיבה זו מכונה התסמונת בספרות הרפואית "הסינדרום המהיר – איטי".
החולים בתסמונת זו עלולים לסבול ממצבי חולשה, עילפון, כאבים בחזה או קושי נשימתי הנובעים מהדופק המהיר או לחילופין מהדופק האיטי.
פעמים רבות התסמונת היא אתגר טיפולי משמעותי שכן הפרעות הקצב המהירות דורשות לעיתים קרובות טיפול תרופתי להאטת הקצב, אולם האטה זו יכולה להיות דרסטית מידיי לאור הנטייה להפרעות קצב איטיות.  מסיבה זו, שכיח שחולים אלו נזקקים להשתלת קוצב לב, המגן עליהם מפני הירידה לדפקים נמוכים ומאפשר טיפול הולם בהפרעות הקצב המהירות.

תסמונת אנטי פוספוליפיד – (Hughes Syndrome, Sticky Blood Syndrome, APS, Antiphospholipid Syndrome)

תסמונת אנטי פוספוליפיד – (Hughes Syndrome, Sticky Blood Syndrome, APS, Antiphospholipid Syndrome)
תסמונת אנטיפוספוליפיד, מכונה גם "תסמונת דם צמיג". הסובלים מתסמונת זו נוטים לייצור מוגבר של קרישי דם.
קרישי הדם נוטים להופיע בעיקר בוורידי הרגלים, אך גם איברים אחרים עלולים להיות מעורבים.
קיימת השערה שהסינדרום שייך לקבוצת המחלות האוטואימוניות, מחלות בהם קיימת פגיעה במערכת החיסון, באופן הגורם לה לתקוף איברים ורקמות של הגוף עצמו.
ניתן לאבחון באמצעות בדיקת דם. הטיפול בתרופות נוגדות קרישה.

תסמונת אדמס סטוק – (Adams-Stokes syndrome)

תסמונת אדמס סטוק – (Adams-Stokes syndrome)
מצבים חוזרים של התעלפות וסימנים נוירולוגים נוספים, הנגרמים עקב ירידה דרסטית בתפוקת הלב בעקבות קצב לב נמוך במיוחד.

תסחיף ריאתי –(Pulmonary Embolus, PE)

תסחיף ריאתי –(Pulmonary Embolus, PE)
תסחיף ריאה הינו מצב בו קריש דם, בועת אויר, שומן מעצם שבורה או שברי חומר (כגון חלקיקי שומן מהפקק טרשתי) מגיעים דרך מחזור הדם אל כלי דם ריאתי כלשהו וחוסמים אותו.
כתוצאה מכך, פעולת הנשימה הופכת לבלתי יעילה.  אוויר אמנם נכנס לראות ללא קושי, אולם פעולת החמצון (העשרת הדם בחמצון) נפגעת, עקב הפרעה בזרימת הדם.
מהווה מצב חירום הדורש אבחון וטיפול מהירים.
הסימנים יכולים לכלול: קוצר נשימה פתאומי, כאבים בחזה, דופק מהיר, לחץ דם נמוך, שיעול (לעיתים שיעול דמי), ועוד.
לעיתים המצב יכול להתרחש כמעט ללא סימפטומים או עם סימפטומים מאד לא ספציפיים, דבר המקשה מאד על תהליך האבחנה.
מקורם של רוב התסחיפים הריאתיים בורידי הרגליים העמוקים.
אנשים או מצבים המגבירים את הסיכון להתפתחות קרישי דם בורידים אלו הם: חוסר תנועה ממושך (כמו למשל בטיסות ארוכות), ניתוח בזמן האחרון, מחלה סרטנית, טראומה לגפיים התחתונות, היסטוריה קודמת של קרישי דם בורידי הגפים התחתונות ומצבי קרישת יתר מולדים

תסחיף – (Embolus)

תסחיף – (Embolus)
חלקיק חומר הנודד ממקום היווצרותו אל מקום אחר מרוחק, דרך מערכת כלי הדם, שם הוא עלול לחסימות של עורקים.  קיימים תסחיפים בהם החומר הוא קריש דם, תסחיפי אויר, תסחיפי שומן ועוד.

תומכן

תומכן
ראה ערך סטנט