מילון מונחים רפואיים

פרפור פרוזדורים – (Atrial Fibrillation)

פרפור פרוזדורים – (Atrial Fibrillation)
הפרעת קצב שכיחה (השכיחה ביותר במבוגרים), מתרחשת בעליות וגורמת להתכווצות בלתי אפקטיבית של העליות.  יכולה להגיע לקצבים מהירים.
כתוצאה מההתכווצות הבלתי אפקטיבית של העליות חלה ירידה בתפוקת הלב, מצב העלול לבוא לידי ביטוי קליני של אי ספיקת לב, בעיקר באנשים עם מחלת לב משמעותית ברקע.
בנוסף, בעת פרפור פרוזדורים יש נטייה מוגברת ליצירת קרישי דם בתוך הלב.
מסיבה זו אנשים הסובלים מפרפור באופן כרוני, או מהתקפי פרפור לעיתים מאד קרובות, מטופלים לעיתים קרובות בתרופות למניעת היווצרות קרישי דם כמו קומדין.
ניתן להפסיק את הפרפור ולהחזיר את האדם לקצב לב נורמאלי הן באמצעות טיפול תרופתי והן באמצעות היפוך חשמלי (טיפול באמצעות מכת חשמל).

פרפור חדרים – (VF ,Ventricular Fibrillation)

פרפור חדרים – (VF ,Ventricular Fibrillation)
הפרעת קצב בעלת פוטנציאל קטלני.  מתרחשת בחדרי הלב וגורמת להעברת חשמל מהירה ביותר ובלתי מסונכרנת בתוך החדרים, מה שגורם להתכווצות בלתי אפקטיבית לחלוטין.   כתוצאה, יורדת תפוקת הלב באופן תלול.   הירידה הדרמטית בתפוקת הלב גורמת לחסר משמעותי של זרימת דם למוח, וכתוצאה מכך אובדן הכרה והפסקת נשימה .
למעשה, פרפור חדרים הוא מצב של העדר פעולות חיים קריטיות, אשר ללא טיפול יגרמו למוות. הטיפול מתבצע על פי עקרונות ההחייאה הבסיסית, הכוללת עיסוי לב והנשמה.
בנוסף, כולל הטיפול את פעולת הדפיברילציה שהיא הפסקת הקצב המהיר והכאוטי בחדרים באמצעות מכת חשמל.
סיכויי הצלחת ההחייאה תלויים באופן ישיר במועד תחילתה.  ככל שהזמן בין מועד תחילת ההחייאה למועד ההתמוטטות מתארך, סיכויי ההצלחה יורדים באופן תלול.
האירוע מתרחש בעיקר כסיבוך של אוטם שריר הלב, ומהווה את הסיבה העיקרית למוות טרום – אשפוזי בקרב אוכלוסיה באוטם.

פריקרדיטיס – (Pericarditis)

פריקרדיטיס – (Pericarditis)
דלקת קרום הלב – תהליך דלקתי בקרום העוטף את הלב.
התהליך הדלקתי יכול להיות תגובה לנוכחות גורם מזהם כמו וירוס, תגובה לחומרים רעילים או תהליך דלקתי בהעדר גורם מזהם, הנובע מתגובת יתר של המערכת החיסונית (אוטואימוני).
לעיתים יכולה דלקת כזו להתפתח בשלבים המוקדמים ואף בשלבים המאוחרים של ההחלמה מאוטם שריר הלב. הדלקת יכולה להתפתח באופן אקוטי או באופן כרוני.
הסימפטומים יכולים לכלול: כאב חזה, קוצר נשימה, וחום.
לעיתים, כתוצאה מהתהליך הדלקתי, עלול להצטבר נוזל בין קרומי הפריקרד (תפליט פריקרדיאלי).  לעיתים תוצאת הדלקת תהייה התעבות כרונית של הקרום המקשה על שלב ההרפיה של הלב ועל התמלאותו בדם.
הטיפול הוא בהתאם לסיבה.

פריקרד – (Pericard)

פריקרד – (Pericard)
שק קרומי שעוטף את הלב. הוא מורכב משני חלקים: שק חיצוני קשיח – קרום הלב הסיבי – שמחובר אל כלי הדם הגדולים שיוצאים מן הלב, וקרום פנימי – קרום נסיובי.
הקרום הנסיובי עשוי שתי שכבות: השכבה הפנימית – עילית הלב (אפיקרד) – מחוברת לדופן שריר הלב, והשכבה החיצונית מרפדת את החלק הסיבי.
בין שתי שכבות אלה נמצא נוזל, שמונע חיכוך כאשר שני המשטחים מתחלקים אחד על גבי השני עם פעימות הלב.

פרוזדור – (Atrium)

פרוזדור – (Atrium)
ראה ערך עלייה .

פעימה מוקדמת – (Extra systole, Premature Beat)

פעימה מוקדמת – (Extra systole, Premature Beat)
תחילתו של הפולס החשמלי העובר בלב בכל פעימה, ברקמה המכונה רקמת הסינוס (SA Node)  ואשר לה יכולות אוטונומיות להפקת פולסים חשמליים (מעין גנראטור).
רקמה זו מכונה גם בשם – קוצב הלב הטבעי.
לעיתים, מסיבות שונות, נוצרת פעימה חשמלית בלב שלא בתוך רקמת הסינוס, אלא באזור אחר, על ידי תאים אשר באופן נורמאלי אינם פעילים מבחינה חשמלית.
פעימה כזו תהייה בדרך כלל מוקדמת יותר ממה שהייתה אמורה להיות פעימת הסינוס הבאה, ולכן היא מכונה בשם "פעימה פרה- מטורית" (Pre-Mature ), פעימה שהגיעה טרם זמנה.
שם נוסף לפעימה מוקדמת כזו הוא  – אקסטרה- סיסטולה.
פעימות מוקדמות יכולות להיות ממקור על- חדרי (כאשר הן נוצרו על ידי תאים הממוקמים באזורים העליונים של הלב) או ממקור חדרי (כאשר הן נוצרו על ידי תאים שמיקומם בתוך חדרי הלב).
לעיתים הסיבה להיווצרותם אינה ידועה, שכיחותן עולה במצבי חשיפה לחומרים כמו קפאין, ניקוטין ואלכוהול. כמו כן הן עלולות ללוות כל סוג של מחלת לב.
לעיתים יגרמו פעימות אלו לתחושה של דופק לא סדיר או תחושה של הפסקות בקצב הלב התקין.
רובן של האקסטרה- סיסטולות אינן דורשות טיפול תרופתי.  ההחלטה בדבר מתן טיפול תרופתי לדיכוי התופעה תלויה בתחושתו הסובייקטיבית של האדם ובסיבה להופעת הפעימות המוקדמות.

פעימה – (Pulse, Pulsation, Heartbeat)

פעימה – (Pulse, Pulsation, Heartbeat)
ראה ערך דופק

פעילות גופנית – (Physical Exercise, Exercising, Workout)

פעילות גופנית – (Physical Exercise, Exercising, Workout)
העדר פעילות גופנית קבועה נחשב כיום כגורם סיכון להתפתחות מחלת לב איסכמית.
פעילות גופנית אירובית משפרת את סיבולת הלב (מלמדת אותו להגיע לדרגות מאמץ גבוה בפחות מאמץ, בדופק נמוך יותר), מסייעת להפחתה במשקל, מסייעת למטבוליזם אפקטיבי ויעיל יותר של שומני הדם, ומגבירה ייצור כלי דם טבעיים העוקפים חסימות קיימות (מעקפים טבעיים). הפעילויות המומלצות לשמירה על הלב הן מסוג הפעילויות האירוביות, כמו הליכה, ריצה, רכיבה על אופנים ועוד.  למעשה בפעילויות אלו מתבצעת הפעלה של קבוצות שרירים גדולות, באופן רציף וללא הפסקות. על מנת שפעילות אירובית תשיג את יעדיה המגנים על הלב, מומלץ לבצע אותה 3 – 5 פעמים בשבוע, לפרקי זמן של 30 – 50 דקות בכל פעם. 

 

פלפיטציות – (palpitations)

ראה ערך דפיקות לב.

 

פגם במחיצה – (Septal Defect)

פגם במחיצה – (Septal Defect)
פגם מולד בו המחיצה שבין מדורי לב אינה מושלמת ומאפשרת מעבר דם דרכה.
הפגם יכול להיות ממוקם במחיצה שבין שתי העליות ואז הוא יכונה - ASD- Atrial Septal Defect או במחיצה שבין שני החדרים, ואז יהיה שמו  VSD -Ventricular Septal Defect.
נוכחות של פגם כזה תיצור דלף של דם, בד"כ מהצד השמאלי בו הלחצים גבוהים יותר אל הצד הימני.  הצד הימני ייאלץ להתמודד עם עומס יתר, מצב שעלול לגרום ליתר לחץ דם ריאתי, ובהמשך לאי ספיקת לב.  במידת הצורך מתוקנים פגמים אלו באופן כירורגי.