מילון מונחים רפואיים

מפרצת – (Aneurysm)

מפרצת – (Aneurysm)
לעיתים, עלולה טרשת העורקים לגרום להחלשות דופן העורק ועם הזמן לבלט שלו החוצה, באותו אזור מוחלש. אזור הבלט מכונה מפרצת והוא חשוף יותר מאזורים אחרים למספר סכנות: סכנת קרע כתוצאה מהדופן המוחלש, סכנה של הפעלת לחץ על כלי דם אחרים כתוצאה מהבלט הבלתי טבעי של המפרצת וסכנת היווצרות קרישי דם בתוך אזור המפרצת עם סכנת תסחיף (קריש דם הנזרק מהלב למקום מרוחק, שם הוא גם גורם את נזקיו).
לעיתים נדרש פתרון כירורגי.

מערכת ההולכה החשמלית (Conduction System)

מערכת ההולכה החשמלית (Conduction System)
מערכת המתחילה בקוצב הלב הטבעי (הסינוס) ומסתיימת בתאים שבחדרי הלב.
בעלת יכולת העברת חשמל באופן מהיר.
בנויה באופן כזה שהעברת החשמל המתבצעת דרכה תהייה סינכרונית לחלוטין, כלומר, כל פולס חשמלי שיצא מהסינוס יגיע אל התאים בחדרי הלב באותה יחידת זמן, מה שמסייע ביצירת התכווצות אפקטיבית וחזקה.
עם הגיל מערכת ההולכה נוטה לתהליכי ניוון שונים, שלעיתים מצריכים השתלת קוצב לב.

מעקפים טבעיים – (Collateral Circulation)

מעקפים טבעיים – (Collateral Circulation)
מחזור דם עוקף.  נוצר כאשר קיימת סתימה בכלי דם ראשי, וכחלק ממנגנון פיצוי ותיקון, גדלים כלי דם טבעיים העוקפים את הסתימה.  מעקפים טבעיים אלו יעילים באופן חלקי בלבד, וברוב המקרים אינם מהווים פתרון מלא לבעיה משמעותית של טרשת עורקים.
פעילות ספורטיבית אארובית סדירה מסייעת בגדילתם של מעקפים טבעיים אלו.

מסתם תלת – צניפי, מסתם טריקוספידלי – (Tricuspid Valve)

מסתם תלת – צניפי, מסתם טריקוספידלי – (Tricuspid Valve)
המסתם הממוקם בין עליה ימנית לחדר ימני.
על מסתם זה לאפשר תנועת דם מהעלייה הימנית לחדר, אך למנוע חזרה של דם לתוך העלייה בעת הסיסטולה החדרית, כאשר הלחץ בתוך החדר עולה.

מסתם פולמונלי – (Pulmonary Valve)

מסתם פולמונלי – (Pulmonary Valve)
המסתם הממוקם בין חדר ימין למוצא העורק הפולמונרי.
מסתם זה צריך להיות פתוח לרווחה בזמן הסיסטולה החדרית על מנת לאפשר התרוקנות חדר ימין לעורק הריאה.
בעת הדיאסטולה, עם הירידה בלחצים בתוך החדר, על המסתם הנ"ל להיסגר כדי למנוע תנועה חזרה של דם מעורק הריאה לכיוון החדר.

מסתם סהרוני – (Semilunar Valve)

מסתם סהרוני – (Semilunar Valve)
שמם של מסתמי הלב הממוקמים במוצא העורקים הגדולים: מוצא אב העורקים ומוצא עורק הריאה (הפולמונרי).

מסתם דו – צניפי, מסתם מיטרלי – (Mitral Valve)

מסתם דו – צניפי, מסתם מיטרלי – (Mitral Valve)
המסתם הממוקם בין עליה שמאלית וחדר שמאלי.
מסתם זה צריך לאפשר את זרימת הדם מהעלייה לחדר בעת התכווצות העליות, אולם עליו למנוע חזרה של דם לעלייה בעת הסיסטולה החדרית, כאשר הלחץ בחדר מאד גבוה.
אי ספיקה של מסתם זה תביא לדלף חזרה לעלייה, מצב העלול לגרום לעומס על העלייה ולהביא אפילו לתנודת דם אחורה אל הראות.

מסתם אאורטלי (Aortic Valve)

מסתם אאורטלי (Aortic Valve)
המסתם הממוקם במוצאו של אב העורקים, ותוחם בינו ובין החדר השמאלי של הלב.
המסתם האאורטלי צריך לאפשר מעבר דם דרכו בעת הסיסטולה, כאשר חדר שמאל מתרוקן לאב העורקים.
בזמן דיאסטולה, החדר רפוי, הלחץ בתוכו יורד, וקיימת סכנה של דלף חזרה מאב העורקים (שם הלחץ גבוה יותר) לחדר השמאלי.    תפקידו של המסתם האאורטלי למנוע דלף כזה.
במצבים בהם השסתום פגוע ואינו נסגר כראוי ייתכן דלף לחדר שמאל. דלף כזה יקטין את נפח הדם הזורם לאב העורקים מחד, ומאידך ייצור עומס נוסף על החדר השמאלי.

מסתם – (Valve)

מסתם – (Valve)
מבנה בתוך כלי דם המאפשר זרימה באופן חד כיווני בלבד.  המסתם בנוי ממעין כיסים אשר כאשר הדם זורם בכיוון הרצוי הם נצמדים לדופן ומאפשרים את זרימתו.  אולם כאשר הדם מנסה לזרום בכיוון ההפוך ,הלא רצוי, מתמלאים הכיסים דם וסותמים את הפתח ובכך מונעים את הזרימה לכיוון הנגדי.

מכונת לב ריאה – (Heart-Lung Machine)

מכונת לב ריאה – (Heart-Lung Machine)
במרבית ניתוחי הלב נדרשת הפסקה זמנית בפעולות ההתכווצות של הלב, על מנת לאפשר למנתח לבצע את התיקון הכירורגי הנדרש.  במצב כזה, חייבים להזרים את הדם למכונה חיצונית המחקה למעשה את עבודת הלב והריאות. המכונה כוללת משאבה וציוד לחמצון הדם. דם נכנס למכונה דרך צינורות המוחדרים לורידים המנקזים דם דל חמצן לצד ימין של הלב. לאחר החמצון מוחזר הדם בלחץ אל עורק גדול.

מיפוי תליום – סריקת תליום –(Thallium Heart Scan)

מיפוי תליום – סריקת תליום –(Thallium Heart Scan)
שיטה להערכת זרימת הדם בעורקי הלב (הקורונרים) ולאבחון הפרעות בזרימה עקב הצרויות בעורקים.
הבדיקה מבוצעת על-ידי הזרקת הרדיואיזוטופ תליום-201 ומעקב אחר ספיגתו על-ידי אזורים שונים בשריר הלב.
פגמים בזילוח (בזרימת הדם) יבואו לידי ביטוי כאזורים הפולטים מעט קרינה רדיואקטיבית או כלל לא, ונראים כ"נקודות קרות" בהדמיה המשתמשת במצלמת גאמא ובמחשב.

 

מיפוי לב – (Heart Scan)

מיפוי לב – (Heart Scan)
שיטה להערכת האנטומיה והפיסיולוגיה של הלב ושל העורקים הקורונרים.  השיטה מבוססת על הזרקת חומר רדיואקטיבי ובדיקת אופן הפיזור שלו בדפנות הלב השונות.
במהלך הבדיקה משתמשים בחומרים רדיואקטיביים, לרוב טליום (201 thallium) או טכנציום (technetium 99). לחומרים אלו תכונות המאפשרות להם להגיע לאותם אזורים בשריר הלב שמקבלים דם ושיש בהם תאי שריר חיים.
מצלמת גמא ממוחשבת המסתובבות סביב הנבדק מצלמת את הלב מזוויות שונות.
בדיקת המיפוי ניתנת לביצוע במנוחה ובמצב מאמץ.

 

מיוקרדיטיס – (Myocarditis)

מיוקרדיטיס – (Myocarditis)
תהליך דלקתי הפוגע בשריר הלב.
התהליך הדלקתי יכול להיות תגובה לזיהום על ידי וירוס או מזהם אחר, תגובה לחשיפה לחומרים מסוימים, או תהליך דלקתי המכונה "אוטו-אימוני" בו מנגנונים שונים משרים תהליכי דלקת מבלי שיש גורם מזהם.
המחלה עלולה להתבטא באופן שונה אצל אנשים שונים. צורת הביטוי יכולה לנוע החל ממצב ללא כל סימפטומים, דרך הופעה דמוית שפעת מלווה בכאבי חזר וקשיי נשימה, ועד אי ספיקת לב ואו הפרעות קצב קטלניות.

מיוקרדיום – (Myocardium)

מיוקרדיום – (Myocardium)
ראה ערך לב

מיוגלובין – (Myoglobin)

מיוגלובין – (Myoglobin)
חומר צבע, פיגמנט המצוי בתאי שריר ומשמש כמאגר חמצן בתוך סיבי השריר.
עליות של רמת מיוגלובין בדם עלולות להצביע על נזק לשריר הלב כמו בעת התקף לב, ולכן רמה גבוהה של מיוגלובין עשויה לסייע באבחנה של אוטם.  מנגד יש לציין שממצא של עליית מיוגלובין הוא מאד לא ספציפי ועלול להצביע על מצבים רבים אחרים פרט לאוטם שריר הלב (כל נזק שרירי אחר עלול לגרום לעליות ברמת המיוגלובין).

מחלת לב שגרונית – (Rheumatic Heart Disease)

מחלת לב שגרונית – (Rheumatic Heart Disease)
פגיעה במסתמי הלב ואו בשריר הלב כתוצאה מחשיפה לקדחת שגרונית
קדחת שגרונית (rheumatic fever ) היא מחלה הפוגעת בעיקר בילדים ובמבוגרים צעירים, ומופיעה כסיבוך מאוחר של זיהום בדרכי הנשימה העליונים עם החיידק סטרפטוקוקוס פיוגנס. המאפיינים העיקריים הם חום, דלקת מפרקים, ופריחה ספציפית בפנים.  עלולות להתפתח תופעות המעידות על מעורבות הלב, כמו דלקת של שריר הלב (מיוקרדיטיס), דלקת של המסתמים (אנדוקרדיטיס) או דלקת של קרום הלב (פריקרדיטיס).

מחלת לב מולדת – (Congenital Heart Disease)

מחלת לב מולדת – (Congenital Heart Disease)
מחלות מולדות הגורמות לנזק אנטומי ואו תפקודי של הלב.
חלק ממקרים אלו ניתנים לאבחון טרום לידתי, ולחלקן פתרונות כירורגים.

מחלת לב איסכמית – מחלת לב כלילית (Coronary Heart Disease, Ischemic Heart Disease, IHD ,CHD

מחלת לב איסכמית – מחלת לב כלילית (Coronary Heart Disease, Ischemic Heart Disease, IHD ,CHD)
מחלה המתאפיינת בזרימת דם מופחתת דרך עורקי הלב, כתוצאה מסתימות בתוכם.
לרוב מקורם של סתימות אלו בתהליך טרשת העורקים הגורם להיווצרות פקקי שומן על דופן העורק, המצרים את קוטרו ומפחיתים את כמות הדם הזורם בתוכו ברגע נתון.
כאשר דרישת החמצן של הלב ברגע נתון עולה על היכולת של העורק המוצר לספק את הכמות הנדרשת, מתפתח חסר יחסי של חמצן.  חסר זה מכונה – איסכמיה.
האיסכמיה גורמת לשינויים ביוכימיים, חשמליים ותפקודיים זמניים בלב, והאדם בד"כ חש בה על פי הופעת כאב לוחץ או מעיק בקדמת החזה, המכונה תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס)
מהלכה של המחלה האיסכמית תלוי בגודל פקקי השומן, במיקומם, ובתהליכים המתרחשים בתוכם.
כאשר הפקק השומני גדל באופן איטי ויציב, מתפתחת לרוב מחלה הדרגתית, אנגינה פקטוריס יציבה.  אופייני למחלה זו התפתחות האיסכמיה כאשר הביקוש לחמצן עולה על ההיצע.
כיון שהביקוש הגבוה ביותר לחמצן מתרחש במצבי מאמץ של הלב, הרי שמאמצים גופנים או סטרס נפשי הם מאיצים ידועים של הופעת הכאב האיסכמי.
כאשר תהליכים המתרחשים בתוך הפקק השומני, מביאים לקרע במעטפת שלו עם היווצרות קריש דם מעליו, מהלך המחלה האיסכמית הופך סוער יותר ועלול להתאפיין באוטם שריר הלב, הפרעות קצב ואף מוות פתאומי.

מחיצה בין חדרית – (Interventricular Septum)

מחיצה בין חדרית – (Interventricular Septum)
חיץ בין שני חדרי הלב. באופן תקין המחיצה הנ"ל בלתי עבירה, וכך לא מתערבב דם דל חמצן המצוי בחדר הימני עם דם עשיר בחמצן המצוי בחדר השמאלי. במומי לב מסוימים נולד הילוד עם פגם בשלמות המחיצה הנ"ל. הפתרון, אם נדרש, כירורגי.

מוגה – (MUGA , Multiple Gated Acquisition Scan)

מוגה – (MUGA , Multiple Gated Acquisition Scan)

שיטה להערכת האנטומיה והפיסיולוגיה של הלב באמצעות הזרקת חומר רדיואקטיבי, טקנציום-99.
אחד המדדים החשובים המתקבלים מבדיקה זו הוא הערך המכונה מקטע הפליטה (Ejection Fraction, EF).
מקטע הפליטה הוא היחס באחוזים בין מה שנכנס לחדר השמאלי לבין מה שיוצא ממנו בכל פעימה.  בלב בריא מקטע הפליטה נע בסביבות 55% ומעלה. כלומר כ – 55% מכמות הדם שנמצאת בחדר השמאלי בשיאו של תהליך המילוי שלו (סוף הדיאסטולה), יוצאת ממנו בשיאה של ההתכווצות (סוף הסיסטולה).
ככל שהערכים של מקטע הפליטה נמוכים יותר, מצביע הדבר על הפרעה קשה יותר בתפקודו של הלב.
ניתן לבצע את הבדיקה במצב מנוחה ובמצב מאמץ, על מנת לאמוד שינויים בתפוקת הלב במאמץ.

מדד מסת גוף – (BMI)

מדד מסת גוף – (BMI)

מדד להערכת משקל הגוף בהתחשב בגובה ובמין. הערך מחושב על ידי חלוקת משקל הגוף בקילוגרמים לריבוע הגובה במטרים -
BMI = Weight/Height2
התוצאה הרצויה בנשים היא בין 22 – 25 ובגברים בין 23 – 26.
תוצאות גבוהות יותר מעידות על עודף משקל.
כאשר הערכים עולים מעל 40 מדובר באבחנה של השמנה חולנית.
ככלל, השמנה מהווה את אחד מגורמי הסיכון למחלת לב.