מילון מונחים רפואיים

טרשת עורקים (Atherosclerosis)

טרשת עורקים (Atherosclerosis)
מחלת כלי דם עורקיים, המתאפיינת בהתפתחותם של רובדי שומן בדופן הפנימי של העורק.
למשקעי השומן נלווים תהליכי דלקת מקומיים וחלוקה מוגברת של תאי שריר ורקמת חיבור, וכל אלו יוצרים בסופו של דבר פקק המצר את העורק ומפחית את כמות הדם שיכולה לעבור דרכו ברגע נתון.
התופעות הקליניות הנובעות מהימצאותו של הפקק בתוך העורק יכולות לנוע החל ממצב ללא סימפטומים, דרך ביטוי קליני הדרגתי וצפוי (התפתחות תעוקת חזה במצבי מאמץ בלבד) וכלה בביטוי קליני סוער ובלתי צפוי כמו התקף לב.
אופיו של המהלך הקליני תלוי בגודלו של הפקק השומני, בקצב הגדילה שלו וביציבותו.
כאשר המעטפת החיצונית של הפקק עוברת קרע, זהו בד"כ התהליך המאיץ את היווצרותו של קריש דם (תרומבוס) במקום.
הפקק השומני וקריש הדם שמעליו גורמים לחסימה מוחלטת של העורק ולמניעה מוחלטת של אספקת דם וחמצן לאזור מסוים בלב.
שלב החסימה המוחלטת הוא השלב בו מתפתח אוטם שריר הלב.
המחלה שכיחה מאד בעולם המערבי ומושפעת מגורמי סיכון רבים הכוללים גיל מבוגר, תורשה, יתר לחץ דם, סוכרת, רמות גבוהות של שומני הדם, השמנה, חסר בפעילות גופנית, עישון , וכנראה אף מתח נפשי (סטרס).
הטיפול כולל מניעה באמצעות שינוי הרגלי חיים, פתיחת העורק החסום בפרוצדורה של בלון / תומכן או יצירת מעקף של האזור החסום על ידי ניתוח מעקפים.

 

טרנספוזיציה של כלי הדם הגדולים – (Transposition of the Great Vessels)

טרנספוזיציה של כלי הדם הגדולים – (Transposition of the Great Vessels)
פגם מולד של הלב.  כלי הדם הגדולים: אב העורקים והעורק הריאתי, יוצאים מחדרים הפוכים, כלומר אב העורקים יוצא מחדר ימין במקום מחדר שמאל, ואילו העורק הריאתי יוצא מחדר שמאל במקום מחדר ימין.  ניתן לפתרון כירורגי.

 

טריגמיניה – (Trigeminy, Trigeminal Rhythm)

טריגמיניה – (Trigeminy, Trigeminal Rhythm)
הפרעת קצב בעלת תבנית החוזרת על עצמה ומורכבת משתי פעימות נורמאליות (ממקור סינוס) ואחריהן פעימה מוקדמת ממקור חדרי או עלייתי.

טריגליצריד – (Triglyceride)

טריגליצריד – (Triglyceride)
סוג שומן, מורכב מגליצרול מחובר לשלוש מולקולות של חומצת שומן.  רמות גבוהות שלו בשכיחות עם נטייה למחלות לב, בעיקר בנשים.

טרופונין – (Troponin)

טרופונין – (Troponin)
חומר חלבוני, אחד מהמרקרים הלבביים, או האנזימים (כפי שנקראו בעבר), המסייע בדיאגנוזה של אוטם שריר הלב.
אנזימים ככלל, הם חומרים חלבונים המצויים באופן נורמאלי בתוך תאי שריר הלב
במצב של אוטם כאשר מתרחש הרס תאים, משתחררים האנזימים לדם ורמתם עולם, ולכן ניתן להסתייע במדידה שלהם לצורך האבחנה של אוטם שריר הלב.
רמות טרופונין מתחילות לעלות כ – 6 שעות מתחילת האוטם.
נוכחותו מהווה עדות חזקה לקיומו של התקף לב, והוא נותר גבוה בדם לפרק זמן של מספר שבועות.

טמפונדה – (Tamponade)

טמפונדה – (Tamponade)
מצב בו נוזל (דם או נוזל אחר) מצטבר בחלל הפריקרד, החלל הקיים בין הלב לבין הקרום העוטף אותו. הצטברות נוזל כזה, אם היא מתרחשת באופן אקוטי ומהיר, גורמת ללחץ רב על הלב, מפריעה לתהליכי הכיווץ וההרפיה ועלולה להתפתח למצב חירום.

טכיקרדיה על חדרית – (Supra Ventricular Tachycardia, SVT)

טכיקרדיה על חדרית – (Supra Ventricular Tachycardia, SVT)
הפרעת קצב מהירה, מקורה במדורי הלב העליונים (מעל לאזור החדרים).
ככלל הפרעות קצב הנובעות ממדורי הלב העליונים נחשבות לבעלות פוטנציאל מסוכנות נמוך יותר מאלו הנובעות ממקור חדרי, אם כי הערכת הסיכון תלויה תמיד במהירות ההפרעה, במשך הזמן שהיא קיימת ובבריאות או בחולי של הלב הנאלץ להתמודד עימה.

 

טכיקרדיה חדרית – (Ventricular Tachycardia)

טכיקרדיה חדרית – (Ventricular Tachycardia)
הפרעת קצב מהירה, מסוכנת.  מקורה בחדרי הלב (מחוץ לרקמת הסינוס הנורמאלית).
קצב הלב עלול להגיע למהירויות גבוהות, מעל 200.
ייתכנו סימפטומים כמו קושי נשימתי, כאבים בחזה, סחרחורות ועוד.
לרוב נדרש טיפול.  הטיפול עשוי להיות תרופתי או החזרה לקצב נורמאלי באמצעות מכת חשמל.

טכיקרדיה – (Tachycardia)

טכיקרדיה – (Tachycardia)
קצב לב מהיר, גבוה מ – 100 פעימות לדקה.
קצב לב מהיר יכול להיות תגובה פיסיולוגיות נורמאלית של הגוף למצב מאמץ או התרגשות. במקרים אלו, מקורו של הקצב בקוצב הלב הטבעי והתקין, הסינוס.
לעיתים הקצב המהיר נגרם עקב קיומה של הפרעת קצב מהירה, ואז מקורו מחוץ לרקמת הסינוס, הוא מיוצר במקום אחר בלב.
הביטוי הקליני והגישה הטיפולית תלויים במהירות הקצב, במשך הזמן בו נמשך הקצב המהיר, במצב הבסיסי של הלב ובסוג הספציפי של ההפרעה.

טטרלוגיה ע'ש פאלוט – (Tetralogy of Fallot)

טטרלוגיה ע’ש פאלוט – (Tetralogy of Fallot)
מחלת לב מולדת, המשלבת יחדיו מספר מומי לב: היצרות במוצא החדר הימני, אי שלמות של המחיצה הבין חדרית (המחיצה בין החדר הימני לשמאלי), הרחבה של חדר ימין, והסטת מוצאו של אב העורקים.
תוצאתם של מומים אלו היא דלף של דם מחדר ימין לחדר שמאל דרך החור במחיצה.
משמעותו של דלף כזה היא ערבוב דם לא מחומצן (דם "עני" בחמצן) מחדר ימין, עם דם מועשר בחמצן מחדר שמאל.
כתוצאה מכך רקמות הגוף מקבלות דם "מעורבב" ,דהיינו דם עם רמת חמצון נמוכה מהנדרש, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכיחלון.
הפתרון – כירורגי.