מילון מונחים רפואיים

אריתמיה – הפרעת קצב (Arrhythmia)

אריתמיה – הפרעת קצב (Arrhythmia)
הפרעה בקצב התקין של הלב.  קצב לב נורמאלי מתחיל באזור המכונה – רקמת הסינוס (קוצב הלב הטבעי). הפולסים החשמליים המופקים מהסינוס, מועברים באמצעות מערכת הולכה חשמלית אל מדורי הלב השונים, באופן המאפשר גירוי סינכרוני של חלקי השריר השונים והתכווצות מדורים יעילה.
כל שיבוש בהפקת החשמל או בהעברתו עלול לגרום להתפתחות אריתמיות (הפרעות קצב).  אריתמיות יכולות להיות ממצא התקפי המופיע לסירוגין, או ממצא כרוני.
הן יכולות להיווצר במדורי הלב העליונים (עליות), או במדורי הלב התחתונים (חדרים).
הן עשויות להיות מהירות או איטיות, חסרות משמעות קלינית ועד מסוכנות ביותר.
הגישה הטיפולית תלויה בסוג , ברמת הסיכון, בתדירות ההפרעה ובהשלכות הקליניות שלה.

ארגומטריה – בדיקת מאמץ (Stress Test, Ergometric Stress Testing)

ארגומטריה – בדיקת מאמץ (Stress Test, Ergometric Stress Testing)
בדיקה המיועדת לזיהוי או שלילה של מחלת לב איסכמית.  במהלך הבדיקה מבצע הנבדק מאמץ גופני (אופני כושר או צעידה על גבי מסלול) על מנת להעלות את הדופק.
תוך כדי הגברת הדופק מבוצעים תרשימי אקג חוזרים, במטרה לזהות שינויי אקג המעידים על מצוקה לבבית הנובעת מחסר יחסי של חמצן.
לבדיקה אחוזי טעות משמעותיים ויעילותה בעיקר כבדיקת סקר.

אקסטרה-סיסטולה – (Extrasystole, Premature Beat)

ראה ערך פעימה מוקדמת.

אקוקרדיוגרפיה – (Echocardiography)

אקוקרדיוגרפיה – (Echocardiography)
שימוש בטכניקת גלי קול (אולטרא סאונד) לצורך הדמיית האנטומיה של הלב וקבלת מידע על עובי השריר, גודל חללי הלב, ותפקוד המסתמים.  לעיתים משולבת בדיקת האקו עם מבחן מאמץ Echo Stress Test, ואז מספקת הבדיקה גם מידע על מצב העורקים בלב.

אסיסטולה – (Asystole)

אסיסטולה – (Asystole)ֻ
ממצא של קו ישר ב א.ק.ג, אשר פירושו -  העדר פעילות חשמלית ומכאנית בלב.
למעשה במצב של אסיסטולה מערכת החשמל של הלב אינה מייצרת ואו מעבירה אותות חשמליים, השריר אינו מתכווץ, תפוקת הלב צונחת באופן דרמטי, וכתוצאה מכך נגרמים: אובדן הכרה, הפסקת נשימה ומוות.
הטיפול מוגדר כהחייאה וכולל עיסוי לב חיצוני, הנשמה, ומתן תרופות לתוך הוריד.

אנדוקרדיטיס

אנדוקרדיטיס
תהליך דלקתי של קרום האנדוקרד.
נגרם לרוב עקב קדחת שגרונית או זיהום חיידקי.
הסימנים העיקריים הם חום ואוושות משתנות בלב.
ייתכנו סיבוכים כמו אי-ספיקת לב ותסחיפים.

אנגינה פקטוריס – תעוקת חזה (Angina Pectoris)

אנגינה פקטוריס – תעוקת חזה (Angina Pectoris)
מחלה המתאפיינת באפיזודות חוזרות של כאב מעיק בחזה, הנובע ממצב של איסכמיה, דהיינו, ממצב של פער בין צריכת החמצן של הלב באותו הרגע לבין אספקת החמצן אליו. הסיבה העיקרית לאנגינה פקטוריס היא חסימה של עורק כלילי(עורקי הלב) באמצעות פקק טרשתי (אטרוסקלרוזיס), אולם ייתכנו גם מקרים בהם הכאב מתעורר עקב ספזם של עורק כלילי כתוצאה מהתכווצות השריר החלק בדופנותיו, מצב המכונה אנגינה מסוג פרינצמטל. (Prinzmetal Angina).
הכאב המאפיין את האנגינה פקטוריס מתואר בדרך כלל ככאב מעיק, לוחץ , שורף או צורב.  הוא עלול להופיע בכל מקום בחזה, ולערב גם את הצוואר, הגב, לסת תחתונה, ידיים ורום הבטן.   לרוב הוא נמשך מספר דקות ומופיע לסירוגין.
בשלבים התחלתיים של המחלה, הכאב יתעורר בעיקר במצבי מאמץ או התרגשות, אשר מתאפיינים בעליית דופק.  עליית הדופק מגבירה את תצרוכת החמצן של הלב ומעצימה את תופעת האיסכמיה.
בשלבים מתקדמים יותר הכאב עלול להופיע במאמצים קלים ואפילו במנוחה.
קיימים טריגרים נוספים להתעוררות הכאב כמו לאחר ארוחה כבדה, בעת חשיפה לקור ועוד.
לעיתים המחלה עלולה שלא להתפתח באופן הדרגתי, אלא לקבל תפנית חדה ומהירה, ולהתפתח למצב של אוטם (התקף לב).
אנגינה פקטוריס מחייבת בירור וטיפול.  הטיפול בדרך כלל כולל המלצה לשינוי בהרגלי חיים (הפחתת גורמי סיכון לבביים), איזון תרופתי ופרוצדורות מתקנות כמו בלון ,תומכן או ניתוח מעקפים.

אלקטרו קרדיוגרם – א.ק.ג. – (ECG, Electrocardiogram)

אלקטרו קרדיוגרם – א.ק.ג. – (ECG, Electrocardiogram)
רישום הפעילות החשמלית של הלב.
הלב הוא משאבה המופעלת באמצעות כוחות חשמליים.
כוחות חשמליים אלו ניתנים לרישום על ידי מכשיר הא.ק.ג..
הא.ק.ג. הסטנדרטי מבצע רישום של הכוחות החשמליים בלב מ – 12 נקודות מבט.
נקודות מבט אלו נוצרות באמצעות פיזור אלקטרודות במרחב שמסביב ללב, בנקודות מוסכמות, כאשר כל אלקטרודה מבצעת את רישום תנועת החשמל מנקודת מבטה.
נהוג לכנות את האלקטרודות בשם – לידים.   האקג הסטנדרטי הוא אקג בן 12 לידים.
רישום האקג מספק מידע רב על המתרחש בלב.  באמצעותו ניתן לזהות הפרעות קצב שונות ולעיתים אף מצבי מצוקה של הלב כמו התקף לב.

איסכמיה לבבית – (Ischemia Myocardial)

איסכמיה לבבית – (Ischemia Myocardial)
איסכמיה היא מצב בו מתקיים פער בין כמות החמצן הנדרשת ללב ברגע נתון, לבין כמות החמצן המסופקת לו באותו זמן.
פער כזה נובע לרוב כתוצאה מהיצרות חלקית של עורק, הנגרמת ברוב המקרים בעקבות משקע של פקק שומני בדופן העורק, תהליך המכונה טרשת עורקים (אטרוסקלרוזיס).   היצרות כלי הדם מצמצמת את כמות הדם שיכולה לעבור דרכו, ומפחיתה את כמות החמצן המוזרמת לאזור המסופק על ידי עורק זה.
כיוון שצריכת החמצן של הלב עולה ככל שעולה רמת הפעילות בגוף, הרי שמצבים הגורמים לעלייה בפעילותו של הלב, כמו מאמץ גופני או מתח נפשי, עלולים להיות אלו המשרים את הפער בין התצרוכת לאספקה, כלומר משרים את האיסכמיה.
החסר היחסי בחמצן גורם למצוקת תאים באזור.  מצוקה זו עלולה להשרות שינוים ביוכימיים וחשמליים חולפים.  כתוצאה משינויים אלו עלול האדם לחוש בזמן האיסכמיה כאב מעיק בחזה, תעוקת חזה.  כאמור, כאב זה עלול להתעורר בעת פעילות (או כל מצב אחר המגביר פעילות לב), ולחלוף בזמן מנוחה או האטה של פעילות הלב.
הפתרון למצבי איסכמיה הוא בראש ובראשונה אבחון וזיהוי מיקום העורק המוצר, ובהמשך פתרון לפתיחתו או באמצעות הפרוצדורה של צנתור – בלון, או באמצעות ניתוח מעקפים.

אי ספיקת מסתם פולמונלי – (Pulmonic Regurgitation)

אי ספיקת מסתם פולמונלי – (Pulmonic Regurgitation)
זרימה בלתי תקינה של דם דרך המסתם הריאתי בעת דיאסטולה.  כיוון הדלף – מעורק הריאה (הפולמונרי) בחזרה לחדר ימין בעת דיאסטולה.

אי ספיקת מסתם מיטרלי –(Mitral Regurgitation)

אי ספיקת מסתם מיטרלי –(Mitral Regurgitation)
ליקוי במסתם המיטרלי הממוקם בין עליה שמאלית לחדר שמאלי בלב.  כתוצאה מהליקוי בסגירת המסתם, נוצר דלף של דם מחדר שמאל לעליה שמאלית בעת סיסטולה. (בעת הסיסטולה, עולה הלחץ בחדר שמאל. מפל הלחצים בין החדר לעליה גורם לזרימת דם בכיוון העלייה.  תפקידו של המסתם המיטרלי למנוע את הזרימה בכיוון זה).
הסימפטומים יכולים לכלול קושי נשימתי והפרעות קצב.
הטיפול, כירורגי, בהתאם לדרגת החומרה.

אי ספיקת מסתם טריקוספידלי – (Tricuspid Regurgitation)

אי ספיקת מסתם טריקוספידלי – (Tricuspid Regurgitation)
זרימה בלתי תקינה של דם דרך המסתם הטריקוספידלי, הממוקם בין חדר ימין לעליה ימנית, בעת סיסטולה.
בזמן הסיסטולה, המסתם הטריקוספידלי אמור להיות סגור לחלוטין, כך שהחדר הימני המתכווץ יתרוקן לעורק הריאתי בלבד, ודם לא יחזור לעליה הימנית.
הסימפטומים עלולים לכלול בצקות, חולשה ועייפות ועוד.
הטיפול כירורגי, בהתאם לדרגת החומרה.

אי ספיקת מסתם אאורטלי – (Aortic Regurgitation)

אי ספיקת מסתם אאורטלי – (Aortic Regurgitation)
ליקוי במסתם הממוקם בפתחו של אב העורקים.  כתוצאה מהליקוי במסתם נוצר דלף של דם מאב העורקים בחזרה לחדר השמאלי בזמן הדיאסטולה  (בשלב זה המסתם האאורטלי צריך להיסגר לחלוטין) במקרים קשים עלולים להתפתח סימפטומים הכוללים קוצר נשימה ,כאבי חזה, והגדלת לב.  הטיפול על פי צורך, כירורגי.

אי ספיקת מסתם – (Valve Regurgitation)

אי ספיקת מסתם – (Valve Regurgitation)
מצב המתרחש כאשר יש הפרעה בסגירת מסתם לבבי.  תפקידו של מסתם בלב למנוע דלף של דם בכיוון לא רצוי, בהתאם למפל לחצים.  כאשר הסגירה היא חלקית ולא מושלמת,  מתאפשרת זרימת דם בכיוון לא רצוי, מצב העלול לגרום לסימפטומים ולחולי.
סוג הסימפטומים תלוי במיקום המסתם, בתפקידו ובחומרת הפגיעה בתפקודו.
בהאזנה ללב, בד"כ תישמע אוושה המעידה על זרימת דם בלתי תקינה.
כאשר הדלף דרך המסתם מגיע לדרגה משמעותית ייתכן שיידרש פיתרון כירורגי.

אי ספיקת לב – (Congestive Heart Failure, CHF)

אי ספיקת לב – (Congestive Heart Failure, CHF)
ירידה ביכולתו של הלב לתפקד כמשאבה יעילה, הקולטת דם ומזרימה אותו לאיברים השונים.  לרוב מתרחש מצב זה כתוצאה מנזק קודם שנגרם ללב.
הנזק יכול להיגרם באופן אקוטי וחד כמו במקרה התקף לב, או באופן כרוני וממושך כמו במקרים של יתר לחץ דם אשר אינו מטופל משך שנים רבות וגורם עם השנים לשינויים מבניים בלב.
ללא קשר לסיבה אשר הביאה לאי ספיקת לב, התוצאה הינה ירידה ביכולת הלב לספק את הדם שבתוכו לאיברים השונים באופן יעיל.
כשלון תפקודי זה גורם מחד לסימפטומים הנובעים מאספקה לא יעילה של דם, כמו חולשה וקושי בביצוע מאמצים, ומאידך הוא עלול לגרום לסימפטומים הנובעים מהצפת איברים בנוזלים עקב פינוי לא יעיל של דם מתוכם על ידי הלב (כמו במצב המכונה בצקת ריאות).

לשחל תוכנית מעקב מיוחדת אחר חולי אי ספיקת לב

אטרוסקלרוזיס – (Atherosclerosis)

ראה ערך טרשת עורקים

אורתופנאה – (Orthopnea)

אורתופנאה – (Orthopnea)
קוצר נשימה המחמיר במצב של שכיבה ומשתפר במצב ישיבה.  סימפטום מאפיין של אי ספיקת לב.  אנשים הסובלים מסימפטום זה ישנים על מספר רב של כרים להגבהת חלק הגוף העליון, עד כדי שינה בישיבה.

אוטם שריר הלב – (Myocardial Infarction)

אוטם שריר הלב – (Myocardial Infarction)
התהליך המכונה בשפה עממית "התקף לב".
אוטם שריר הלב נגרם כתוצאה מחסימת עורק אשר תפקידו אספקת דם וחמצן לאזור מסוים בלב.  החסימה בדרך כלל נגרמת כתוצאה ממנגנון משולב של פקק שומני (טרשת, אטרוסקלרוזיס) ועליו קריש דם (תרומבוס).
כתוצאה מחסימה זו, נמנעת מאותו אזור בלב אספקת החמצן הדרושה לו, והתאים באזור עוברים תהליך נמקי, תהליך בו חלק מהתאים ניזוקים באופן בלתי הפיך ומתים.
סיכויי ההחלמה ואיכות החיים בעתיד תלויים בין השאר בגודל האזור הפגוע (ככל שהוא רחב יותר כך השפעתו על ההחלמה ומהלך החיים העתידי גדולה יותר).
כיוון שהרפואה בת ימנו מספקת דרכים שונות לפתיחת העורק החסום  (הן באופן כימי באמצעות תרופות והן באופן פיסי באמצעות פרוצדורות כמו צנתור- בלון),  הרי שיש חשיבות קריטית לזמן הטיפול.  ככל שהטיפול לפתיחת החסימה מתבצע מוקדם יותר, כך אזור הנמק יהיה קטן יותר, והשפעתו על המשך החיים  פחות משמעותית.

אוושה – (Heart Murmur)

אוושה – (Heart Murmur)
צליל בלתי תקין הנשמע בעת האזנה ללב.
צליל זה נוצר בעקבות הפרעה כלשהי בזרימת הדם, למשל, כאשר הדם זורם דרך פתח מוצר, או כאשר נוצרת התערבלות דם.  מצבים הגורמים להפרעות כאלו קשורים בד"כ לפגם במסתמי הלב או פגם במחיצה המפרידה בין שני חלקי הלב, ימין ושמאל.
לעיתים ניתן לשמוע אוושות גם ללא כל פגם אנטומי, בעיקר בילדים.
ניתן להגדיר את האוושה כאוושה סיסטולית או כאוושה דיאסטולית, על פי העיתוי בה היא נשמעת, בעת הסיסטולה או בעת הדיאסטולה, בהתאמה.

אדרנלין – (Adrenaline, Epinephrine)

אדרנלין – (Adrenaline, Epinephrine)
הורמון המופרש לדם מבלוטת יותרת הכליה.   מכונה הורמון ה"סטרס" שכן הפרשתו גוברת במצבי מאמץ או מתח.  בהשפעתו נצפים שינויים גופניים הכוללים עליית דופק, התרחבות אישונים, הזרמת יתר של דם לשרירי הרגלים.  מכונה גם הורמון הסכנה, ואכן, השינויים הגופניים הנגרמים בהשראתו מכינים את הגוף  לתגובה במצבי איום (למשל, הזרמת יתר של דם לשרירי הרגלים מהווה הכנה לתגובת בריחה). משמש ברפואה כתרופה למצבי החייאה, לאסטמה (מרחיב את סמפונות הריאה), בניתוחים (מכווץ כלי דם ומפחית דמם) ועוד.

אפיקרדיום, עילית הלב – (Epicardium)

אפיקרדיום, עילית הלב – (Epicardium)
השכבה החיצונית העוטפת את הלב.

אנדוקרד – (Endocardium)

אנדוקרד – (Endocardium)
קרום עדין הממוקם בדופן הפנימית של הלב ועל גבי המסתמים.
קיפולים בקרום זה יוצרים את מסתמי הלב.

אב העורקים – אאורטה, ותין – (Aorta)

אב העורקים – אאורטה, ותין – (Aorta)
כלי דם מסוג עורק, הגדול מסוגו בגוף האדם. מוצאו מהחדר השמאלי של הלב וסיומו באגן, שם הוא מתפצל לעורקי הגפים התחתונות. ממנו יוצאים לכל אורך הדרך כלי דם קטנים יותר, המספקים דם מועשר בחמצן לכל איבר בגוף.