חידושים ועדכונים בתחומי המניעה, האבחון והטיפול

חידושים בתחומי טרשת עורקים, טיפול צינתורי, אי ספיקת לב, דום לב , הטיפול הניתוחי

מאת: פרופ’ רן קורנובסקי
מגזין שחל לרפואת לב מתקדמת, חידושים רפואיים ואיכות חיים, ספטמבר 2006

הכנסתם לשימוש של טכניקות הדמיה אולטרא-סוניות, סורקי רנטגן ממוחשבים וטכנולוגיית תהודה מגנטית לבבית (MRI), מאפשרת, לראשונה, ביצוע הדמיה של הלב והעורקים הכליליים באופן בלתי פולשני, ללא שימוש בצנתר.

המושג "צנתור וירטואלי", אשר למעשה איננו צנתור, מתבסס על הדמיית עורקי הלב שלא באמצעות החדרת צנתר, אלא באמצעות סורק רנטגן
מהיר (CT) ובהדמיית תלת-מימד ממוחשבת. במהלך בדיקה האורכת מספר שניות, מוזרק חומר ניגוד לוריד הנבדק, כדי להדגים את עורקי הלב.  בדיקה זו איננה מחליפה את הצורך בצנתור טיפולי, היות ולא ניתן לבצע במהלכה פעולה כגון הרחבת העורק על ידי בלון והשתלת סטנט תומך. טכנולוגיה זו עשויה להחליף במקרים מסוימים את הצורך בצנתור אבחוני ואף לשמש כבדיקה לגילוי מוקדם של טרשת עורקים חסימתית בלב, באנשים שנמצאים ברמת סיכון גבוהה במיוחד להתפתחות טרשת עורקים, בעלי היסטוריה משפחתית משמעותית של מחלות לב בגיל צעיר יחסית או מקבץ של גורמי סיכון להתפתחות טרשת עורקים.

חידושים במניעת טרשת עורקים

הטיפול באמצעות תרופות מקבוצת הסטטינים הנוגדות את ייצור הכולסטרול, ובתרופות המונעות את ספיגת הכולסטרול, התרחב בשנים האחרונות. במקרים מסוימים, ובהעדר התווית נגד, מומלץ לשקול את נטילת התרופות הללו, לפי מרשם רופא, כמובן, לנבדקים בעלי ממצאי טרשת עורקים או לאלו שבסיכון יתר להתפתחות נגעים טרשתיים בעורקים, גם אם רמות הכולסטרול בדמם אינן גבוהות במיוחד.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות העלו שתרופות חדשות מקבוצת הסטטינים הגורמות לירידה חדה ברמות הכולסטרול LDL מתחת לרמת סף של 70 מ"ג/ד"ל, עשויות לעכב מאוד את טרשת העורקים או אף לגרום לנסיגה של ממש בחומרתה. יש חשיבות רבה בטיפול משלים ומונע בגורמי הסיכון לטרשת עורקים, ובכלל זה עידוד פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע לפחות, איתור, טיפול ואיזון מחלת הסוכרת, הורדת ערכי לחץ הדם בחולים הסובלים מיתר לחץ דם, מניעה מוחלטת של עישון סיגריות, טיפול בהשמנת יתר ובעודף משקל וכדומה.

חידושים בטיפול צנתורי

הצנתור הטיפולי נעשה יעיל ובטוח יותר תוך הכנסה לשימוש קליני של טכנולוגיות מתקדמות המשלבות פתרונות מכניים ותרופתיים במגוון מחלות לב. לדוגמה: הכנסתם לשימוש קליני של תומכים (סטנטים) כליליים משופרים, אשר חלקם מצופים בתרופות, המאפשרים עבירות משופרת בעורקי הלב. השילוב בין סטנט תומך המצופה בתרופה המשתחררת באופן מקומי ובאיטיות לתוך דופן כלי הדם, מונע התרבות תאים וסתימה מחודשת של כלי הדם במרבית המטופלים, תוך הבטחת פתרון טיפולי ארוך טווח. הצנתור הטיפולי המודרני אף מאפשר איכות חיים טובה יותר לחולים, היות ונמנעים אשפוזים וצנתורים חוזרים, ובחלק מהמקרים גם הצורך בניתוחי מעקפים.

השילוב בין הצנתור והטיפול בתרופות נוגדות קרישה, מאפשר התערבות בשלב המוקדם של התקפי לב, תוך השגת תוצאות קליניות טובות ומצילות חיים בטווח הקצר והארוך. בהקשר זה יש צורך לחזור ולהדגיש את חשיבות הפנייה המוקדמת לעזרה רפואית, היות שמשך הזמן שחולף מהתחלת התלונות ועד לאבחון וקבלת עזרה רפואית קרדיולוגית, הנו קריטי בכל הקשור לאפשרויות הצלת חיים, פתיחה יעילה של העורק החסום ושמירה על תפקוד הלב לאחר ההתקף או לחלופין מניעת התקף לב טרם התהוותו.

חידושים בטיפול באי-ספיקת לב

אי-ספיקת לב נגרמת כתוצאה מפגיעה משמעותית ביכולת התפקודית של הלב כתוצאה מהתקף לב מסיבי או ממחלה בשריר או במסתם הלב. הסימפטומים השכיחים הנם קוצר נשימה, חולשה ובצקות כתוצאה מצבירת נוזלים. הטיפול כולל שילוב בין כמה תרופות המיועדות לתמוך בלב הכושל. חידוש בתחום הטיפול באי ספיקת לב קשור ביכולת לשפר את תפקוד הלב החלש על ידי השתלת קוצב לב "דו-לשכתי" לטיפול באי-ספיקת לב המלווה בעיכוב בהולכה החשמלית של הלב. לקוצב זה יכולת קיצוב בו-זמני של שני צדי הלב, ועל ידי שחזור הסינכרוניזציה והתגובה החשמלית של פעילות חדרי הלב משתפרת גם יכולת התכווצות הלב.

קוצב זה עשוי להקל משמעותית על הסימפטומים המלווים בעיית אי-ספיקת לב. במקרים מסוימים נדרשת השתלה בו-זמנית של קוצב לב "דו-לשכתי" לטיפול באי-ספיקת לב וכן דפיברילטור המושתל למניעת הפרעות קצב קטלניות.

חידושים במניעת דום לב

חידוש מהפכני נוסף במניעה וטיפול במחלות לב הנו פיתוח הדפיברילטור המושתל. הדפיברילטור הנו מכשיר מושתל זעיר המחובר באלקטרודות ללב ומאפשר מתן "שוק" חשמלי חזק כשהוא מזהה הפרעת קצב קטלנית בחדרי הלב, העלולה לסכן את חיי החולה ולגרום באופן מיידי לדום לב ולמוות.

השוק החשמלי מאפס את הפעילות החשמלית של הלב ומחזירו לעבודה בקצב לב סדיר. בתוך הדפיברילטור קיימת מערכת מתוחכמת שמנטרת בקביעות את פעילות הלב, ומזהה בזמן אמת הפרעות קצב מסכנות חיים.

חולים הזקוקים להשתלה זו הם חולים שעברו התקף לב עם תפקוד שארי ירוד מאוד של הלב או חולים הסובלים ממחלה ראשונית של שריר הלב או חולים הסובלים ממחלה ראשונית של שריר הלב שנמצאים בסכנה למוות פתאומי הנגרם מהפרעות קצב מסכנות חיים, ושלמזלם טופלו בזמן, אך יש למנוע את הישנות הפרעת הקצב הקטלנית.

חידושים בטיפול הניתוחי

גם הטיפול הניתוחי במחלות לב לא קפא על שמריו. טכניקות ניתוחיות עדכניות מאפשרות לבצע ניתוחי לב יעילים ובטוחים יותר מאשר ידענו בעבר. הצורך בניתוחי מעקפים קיים במקרים שבהם מחלת כלי הדם בלב הנה מפושטת או במקרים בהם ישנה בעיה משולבת הדורשת החלפה או תיקון של מסתם או כלי דם גדול, בנוסף לביצוע מעקפים בכלי הדם החסומים. כיום, המעקפים הנם בעיקר עורקיים (ולא ורידיים), עובדה המבטיחה את תפקודם התקין לאורך שנים רבות. זמן ההחלמה לאחר הניתוח התקצר מאוד, וחולים רבים חוזרים לשגרת חייהם לאחר שבועות בודדים. טכניקות ניתוחיות ממוזערות אשר מצריכות פתיחה מוגבלת של בית החזה התפתחו, והן מיושמות במקרים מתאימים. השיטות הללו מיועדות להפחית את הכאב והטראומה הניתוחית, ולקצר את משך האשפוז וההחלמה של המנותחים.

כבר היום ניתן לבצע בעזרת צנתור השתלות מסתמים ואביזרים שונים לתיקון פגמים בלב ללא פתיחת בית החזה ובתנאי עבודה של לב פועם. מגמה זו צפויה להמשך ולהשתכלל, כך שיהיה ניתן בעתיד לבצע את מרבית הפעולות בבטיחות וביעילות תוך מזעור הטראומה למטופל.

טכניקות כירורגיות רובוטיות נכנסו לשימוש מוגבל ומיועדות למזער עוד יותר את הכירורגיה מחד גיסא, ולשפר את תוצאת הניתוח מאידך גיסא. יחד עם זאת התחום הנדון עדיין בחיתוליו.

הכותב הוא מומחה לרפואה פנימית ומחלות לב, מנהל המכון לצנתורי לב, מרכז רפואי ע"ש רבין, בתי החולים בלינסון וגולדה/השרון, פתח תקווה; פרופסור חבר לרפואת הלב בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

 


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.