תפיסת הרפואה, כפי שאנחנו מכירים אותה היום, עומדת להשתנות.
הטיפול, ההשגחה והמעקב הרפואי, עומדים להפוך חלק משגרת החיים בבית.
זוהי רפואת העתיד. זה מה ששחל עושה בישראל, בארה"ב ובגרמניה – כבר היום

מאת: ורד מוסינזון, מגזין שחל לרפואת לב מתקדמת, חידושים רפואיים ואיכות חיים,
ספטמבר 2006

אנחנו חיים בתקופה בה מושגים בסיסיים משתנים ללא הפסקה. תהליכים מואצים, יוצרים עובדות חדשות. הטלרפואה הוא תחום ההופך, להערכתנו, לחיוני ומרכזי בעולם הרפואה של המחר. לתהליך הזה סיבות רבות. אם בתחילת המאה שעברה אירופה היוותה קרוב ל-30% מאוכלוסיית העולם, בסוף המאה היא הפכה להיות פחות מ-19%. על פי התחזיות, עד אמצע המאה הבאה אוכלוסיית אירופה המזדקנת עתידה למנות 12% בלבד מאוכלוסיית העולם. נתון נוסף שממחיש את השינויים: באמצע המאה הבאה צפויה אוכלוסיית תימן להיות גדולה יותר מאוכלוסיית רוסיה. מגמה עולמית זו תלך ותתעצם. עקב הארכת תוחלת החיים וירידה מתמדת בילודה, במערב יחיו יותר זקנים מילדים. לפיכך, אחוז החולים שיזדקקו לטיפול קבוע ילך ויגדל. בקרב מובילי דעה בעולם הולכת ונצרבת ההכרה שלהארכת תוחלת החיים יש השלכות רבות ומגוונות: פיזיות, נפשיות, חברתיות, תעסוקתיות וכלכליות.

במאה הקודמת תוחלת החיים התארכה באופן חסר תקדים בהשוואה למאות ואלפי השנים שקדמו לה. אוכלוסיית העולם המערבי הזדקנה ב-50 השנה האחרונות ב-20 שנה. שינוי חברתי בהיקף כזה יוצר מגוון בעיות הזקוקות לפתרון.
אפשר לבחון את השפעות המצב החדש הזה מן ההיבט הפנסיוני. באירופה, למשל, יש היום יותר אזרחים מבוגרים מאשר אי-פעם, אוכלוסייה הזקוקה לדאגה ולטיפול.
התפיסה הסוציאלית השלטת זה שנים במרבית מדינות אירופה היא שהמימון לטיפול בצרכיו ובבריאותו של האזרח המבוגר מובטח באמצעות פנסיה וביטוח בריאות ממשלתי. ואולם, מסתבר שהחישובים האקטואריים (חישובי הביטוח והפנסיה) שנעשו בעבר, אינם מעודכנים לצרכים של היום. המדינה המחויבת לדאוג לפנסיה מגיל 65 בממוצע, צריכה לדאוג לטיפול בריאותי ואמצעי מחיה הולמים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. כל יום נולד זקן חדש – ולתקופה ארוכה יותר. "עד 120″ כבר אינה בגדר ברכה, אלא תחזית. לדוגמא, ממשלת גרמניה מחויבת כבר היום בתשלום דמי פנסיה ל-20 מיליון(!) בני אדם מתוך אוכלוסייה המונה כ-82 מיליון. אין זה דבר פשוט כלל וכלל. אין הלימה בין החישובים שנעשו בעבר לתשלום בפועל.
ההיבט הנוסף הוא חברתי. מדובר בשינוי רחב היקף, בעל פנים רבות, המחייב מציאת שורה הולכת ומתארכת של פתרונות לשאלות כגון: איך מעסיקים את הגמלאים החדשים, איך דואגים לרווחתם, איך מבטיחים את בריאותם. היבט אחר שלא ניתן להתעלם ממנו, הכרוך בהארכת תוחלת החיים, הוא שבמקרים רבים מאוד המשמעות הישירה היא שהחולים נזקקים לטיפול לאורך מספר רב יותר של שנים. לשינוי זה השפעה דרמטית וישירה על מבנה עולם הרפואה.
עולם הרפואה עתיד לעסוק בשנים הקרובות בחיפוש אחר דרכים שיבטיחו רמה גבוהה ומקצועית יותר של רפואה שתטפל באנשים רבים יותר, בנגישות גבוהה יותר ובעלויות נמוכות יותר. כיום, עלויות הבריאות במדינות המפותחות בעולם מתקרבות על ל-20% מהתקציב השנתי. המוסכמה היא: כשאתה חולה – יטפלו בך במרפאה או בבית החולים. כשתבריא – תשוחרר לביתך.
הנתונים החדשים מחייבים בחינה מחודשת של מוסכמה זו. דרושים פתרונות חדשים.
התחזית צופות שבתוך 20 שנה, 80% מהפעילות המתבצעת כיום בבתי חולים – תתבצע בבית. הנתונים החדשים מחייבים שינוי מבני ותפיסתי. באירופה כבר ניתן לראות את ניצני המגמה הזאת.
חשוב להבין, לשינויים האלה השפעה מרחיקת לכת על מבנה המדינות, על מערך הכוחות העולמי. כשמדובר במהלך אסטרטגי כולל – לגורם הכלכלי צפוי להיות משקל משמעותי. החברה תבחר לקנות את שירותי הרפואה בדרך המתקדמת והמשתלמת ביותר. מרכיב אחד מהשניים – לא יספיק. השינוי הזה מתרחש במהירות. הוא קורה מהר יותר מכפי שנראה.
הטלרפואה, התפיסה שמביאה שחל למנוייה בישראל ובעולם, היא חלק ממגמה עולמית זו, הרואה ברפואה מרחוק תשובה לחלק משמעותי מהשאלות. רפואת העתיד מגיעה הביתה, ומי שיקדים להבין ולהיערך למעבר הזה – יהיה מוכן טוב יותר לעתיד לבוא.

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.