חוקרים מארה"ב חיפשו הוכחות קליניות להשפעות מיטיבות של צלילים על הלב – אבל לא הצליחו להגיע למסקנה חד משמעית

מאת: רועי שני

אקורד צורב? כלל לא בטוח. מחקרים רבים גורסים כי מוסיקה רגועה מסייעת בהורדת קצב הלב, הנשימה ולחץ הדם אצל חולי לב. מחקר אמריקאי חדש ניסה למצוא לכך "הוכחות קשות" – לפי שעה, ללא הצלחה של ממש.

המחקר הנוכחי, שנערך על ידי ד"ר ג’וק ברנט וד"ר שריל דילאו מאוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה, בחן את תוקפם המדעי של הממצאים הקודמים.

"חולי לב מתמודדים עם חששות הנובעים מעצם תהליך האבחון, הטיפולים ומהעתיד הרפואי הלא ידוע", אמרו החוקרים, "מחקרים קודמים מצאו כי מוסיקה מפחיתה את תחושת החרדה והעקה".

החוקרים בחנו 23 מחקרים קליניים בנושא השפעתה של המוסיקה על חולי לב, בהם נטלו חלק בסה"כ 1,461 משתתפים. ברוב המחקרים האזינו המשתתפים לקטע מוסיקלי באורך של 30 דקות. בכל המחקרים האזינו המשתתפים למוסיקה שלווה ומרגיעה.

למרות שמוסיקה נמצאה כמשפרת מצב רוח, לדברי ברנט ודילאו למוסיקה השפעה זניחה על הפגת מתחים, והשפעה נמוכה ולא מובהקת סטטיסטית על הפגת חרדה.

בנוגע לקצב הלב והנשימה, נמצא כי חלק מהמחקרים סותרים את ממצאי המחקרים האחרים, וחוסר עקביות זה אינו מאפשר לגבש מסקנות. כמו כן, ברנט ודילאו מציינים שכמעט בכל המחקרים הם מצאו עדויות להטיה ולעיבוד שגוי של התוצאות, דבר המעלה חוסר וודאות לגבי תוקפם המדעי של מחקרים אלו.

לאחר ניתוח הנתונים קבעו החוקרים כי "השפעתה של מוסיקה על מדדים פיזיולוגיים אלו אינה עקבית, וכי השפעתה הפסיכולוגית של המוסיקה על הפגת מתחים אינה מובהקת סטטיסטית".

במילים אחרות: לעולם הרפואה כיום אין כל הוכחה פסקנית, חד-משמעית וחותכת שמוסיקה עוזרת ללב – אבל לחוקרים ולמדענים גם אין הוכחות הפוכות שסותרות את ההנחה הזו.

נראה שהאזנה לצלילים רגועים בהחלט לא הולכת להחליף בקרוב את נטילת האספירין או הסטטינים, אבל בהחלט ייתכן שהיא יכולה לסייע, במקרים ספציפיים, להרגעת חולי לב ולשמירה על חיים מאוזנים יותר.

כרגע, לפחות על פי הידע הכי חדש והכי מעודכן בעולם הקרדיולוגיה, בהחלט מדובר במשהו שהוא בבחינת "אולי לא יועיל – אבל גם בהחלט לא יזיק". ושתהיה לכם האזנה ערבה.

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.