סקר קרדיולוגי: עדיף לעבור אירוע לב במקום ציבורי מאשר בבית

נלקח מאתר ynet, מאת: דן אבן
18.4.13

מהממצאים עולה כי פיתוח תסמיני התקף לב בבית החולה מעכב עד פי שלושה קבלת טיפול רפואי ומגביר את הסיכון לתמותה

ממצאים חדשים מהסקר התקופתי של האיגוד הקרדיולוגי מצביעים על גורמי הסיכון המעכבים את הטיפול הרפואי בישראלים העוברים התקפי לב. מחצית מהישראלים שעברו התקף לב חשופים לעיכוב במתן טיפול רפואי ולתמותה מוגברת, והממצאים החדשים מצביעים על מגמת עיכוב בייחוד בקרב אלו העוברים את האירוע הלבבי בביתם.

הסקר מצא כי הזמן החולף מאז תחילת הסימנים המעידים על התקף לב, דהיינו כאבים עזים בחזה, ועד להזעקת טיפול רפואי עומד על 90 דקות בקרב אלו העוברים את אירוע הלב בביתם בהשוואה ל-36 דקות בלבד בקרב נפגעי אירוע לבבי במקום ציבורי או במקום העבודה. לדברי פרופ’ שלומי מטצקי מהמרכז הרפואי שיבא, המשמש יו"ר החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי ומרכז את הסקר, "במקומות ציבוריים יש חברים לעבודה או אנשים הנמצאים במקום האירוע שמזמינים ניידת טיפול נמרץ ומזרזים את ההגעה לבית החולים".

בדיקה נוספת העלתה כי אלו שמפתחים סימנים להתקף לב בלילות נמצאים אף הם בסיכון מוגבר לעיכוב בפנייה לטיפול רפואי. נמצא כי הזמן שחולף מהופעת הסימנים ועד לאזעקת טיפול עומד על 120 דקות בשעות הלילה, מחצות עד 8 בבוקר, בהשוואה ל-72 דקות בשאר שעות היממה (דהיינו בשעות היום והערב). כמו כן, נמצא כי חולי סוכרת פונים לטיפול רפואי 90 דקות לאחר תחילת הסימנים להתקף לב, בהשוואה ל-60 דקות בקרב אלו שאינם חולי סוכרת. לדברי מטצקי, "חולי סוכרת סובלים מסימנים מתונים יותר להתקף לב, ופחות חווים כאבים בחזה, אם בכלל, ולכן מתעכבים בפנייה לטיפול".

סקר הלב המכונה ACSIS בוצע בעשור החולף אחת לשנתיים, ולאחרונה אחת לשלוש שנים. הסקר הנוכחי, שנעשה אפריל-מאי 2010 ב-26 המחלקות הקרדיולוגיות בכל בתי החולים הכלליים בארץ, הקיף 1,981 חולים שעברו התקפי לב. הממצאים החדשים הוצגו לאחרונה בפני המועצה הלאומית לקרדיולוגיה המייעצת להנהלת משרד הבריאות.

הסקר העלה כי העיכוב החמור ביותר בטיפול הרפואי מקורו בזמן החולף מרגע הופעת הסימנים להתקף לב ועד להזעקת עזרה – העומד על 85 דקות, מעל לשעה עיכוב. בהמשך חולפות 42 דקות מהזעקת העזרה ועד הגעת החולה לבית החולים. בנשים משך הזמן עד ההגעה לבית החולים ארוך ב-10 דקות בהשוואה לגברים. בהמשך מתועדת המתנה של 68 דקות עד קבלת טיפול, הנמוכה מהמדד המקובל במערב של 90 דקות, אולם בסקר אובחנה שונות בין בתי החולים, ונצפו המתנות של בין 40 ל-110 דקות. רק 64% מהחולים טופלו תוך 90 דקות מהגעתם לבית החולים.

רק 56% מהחולים עם התקפי לב בסקר פונו לבית החולים בניידת טיפול נמרץ (נט"ן), 9% פונו באמבולנס רגיל והיתר – 35% – בכוחות עצמם או על ידי קרוביהם. הסקר מצא בנוסף כי רבים מעדיפים לוותר על הזמנת אמבולנס, בשל החשש מחיוב כספי אם יתברר כי מדובר היה בהזעקת שווא.

ניתוח נוסף שבוצע בחודשים האחרונים העלה כי למרות ההבדלים בשיעורי המיטות והרופאים בין המרכז לפריפריה בישראל, ולמרות שממצאי הסקר הקודם שבוצע ב-2008 הצביעו על הבדלים בטיפול בין אזורי הארץ, הבדלים אלה נעלמו, ובסקר האחרון לא נמצאו הבדלים בטיפול ובשיעורי התמותה של חולים לאחר התקפי לב בין בתי החולים במרכז לאלו בצפון ובדרום. עם זאת, נצפה הבדל משמעותי בהפנייתם של חולי לב לשיקום, והתברר כי בצפון הסיכויים לקבל הפנייה לשיקום לב, הכלול בסל הבריאות, נמוכים ב-15% בהשוואה לבתי החולים במרכז.

לאורך העשור האחרון גדל היקף החולים עם התקפי לב המטופלים בצנתורים מ-58% בשנת 2000 ל-90% ב-2010, ולצד מגמה זו ניכרת ירידה בשיעור המטופלים באמצעות ניתוח לב (ניתוח מעקפים) מ-8.7% ל-1.7%. הנתונים מהסקר האחרון מצביעים על ירידה מעודדת בתמותה מהתקפי לב: התמותה כעבור שבוע מהתקף הלב ירדה לאורך עשור בלמעלה ב-50% – מ-5.2% תמותה ל-2.1%. התמותה כעבור חודש מהתקף הלב ירדה אף היא מ-8.5% ל-4.2% מהחולים.

סקר הקרדיולוגים הבא, שאיסוף הנתונים עבורו החל בתחילת החודש (אפריל 2013), מבוצע לראשונה בשיתוף פעולה עם מד"א, ויבחן לראשונה בישראל את הטיפול שניתן לחולים עם התקפי לב בשטח ובטרם הגעתם לחדר במיון. במסגרת הסקר תבוצע בדיקה ראשונה לאנשים שמתו מדום לב בטרם הגעתם לבית החולים. לדברי מטצקי, "מסקנות הסקר יוכלו להשפיע על אופן הקצאת משאבים, למשל בהכנסת מכשירי דפיברילטורים להחייאות במקומות ציבוריים ולחינוך הציבור כיצד לפעול במקרה של אירוע לב חמור כדי להפחית את הסיכון לתמותה ולנזקים". בשבוע הבא ייערך כנס האיגוד הקרדיולוגי בבנייני האומה בירושלים במלאת שישים שנות פעילות לאיגוד.

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן




להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.