האם פחד וחרדה עלולים לגרום להתקף לב? מה הדהים את הקהילה הרפואית במהלך מלחמת המפרץ הראשונה ומלחמת לבנון השנייה? מי הם הצעירים הישראלים שמצויים בסכנה הגדולה ביותר ללקות בליבם?

שיחה על טילים, מחשבים והפתעות מהלב עם הקרדיולוג פרופ’ אורי רוזנשיין מהמערך הקרדיולוגי של ביה"ח בני ציון בחיפה
 
פרופ’ אורי רוזנשיין, מומחה לקרדיולוגיה התערבותית
ומנהל מחלקה קרדיולוגית במרכז רפואי "בני ציון", חיפה

ה 16 ביולי 2006 היה אחד מהימים הקשים ביותר במלחמת לבנון השנייה, לא רק עבור צה"ל, אלא בעיקר עבור העורף האזרחי. לא פחות מ25 טילי פאג’ר ארוכי טווח נפלו באותו יום באזור חיפה. הפגיעה הקטלנית ביותר אירעה במוסך "רכבת ישראל" בחוף שמן בחיפה וגרמה למותם של שמונה עובדים ופציעתם של עשרות אחרים. התעוזה והיכולת המבצעית של החיזבאללה הכו בתדהמה את המדינה כולה. באותו יום הבינו כל אזרחי ישראל כי כללי המשחק השתנו וכי למעשה, כולנו מצויים בסכנת פגיעה מטילים. ואכן, הודעת פיקוד העורף לא איחרה לבוא. דקות ספורות לאחר הפגיעה במוסך הרכבת בחיפה, פרסמה דוברת צה"ל הודעה בה התבקשו כל התושבים המתגוררים בתל אביב וצפונה לה, להיכנס לכוננות ספיגה. "ברגע שהחלו ליפול טילים בחיפה ובאזור, מספר האנשים שהחלו לזרום אלינו עם תסמינים של התקפי לב היה מדהים. ככל שמספר נפילות הטילים היה גבוה יותר, כך גם גדל מספר הפניות". מספר פרופ’ אורי רוזנשיין מהמחלקה הקרדיולוגית של בית החולים בני ציון בחיפה. אך למעשה, זו לא הייתה הפעם הראשונה בה נתקלו פרופ’ רוזנשיין ועמיתיו בתופעה זו. "בשנת 1991, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, נתקלנו בתופעה זו בפעם הראשונה. מיד לאחר נפילות הטילים, כמות התקפי הלב עלתה בצורה דרסטית. תופעה זו באה לידי ביטוי בשעות ובימים של נפילת הטילים. בתאריכים  ה-10 ,11 ו-12 לינואר 1991, הימים בהם נפלו מרבית הטילים על ישראל, הגיעה כמות התקפי הלב אצלנו ובמדינה כולה לשיא חדש".

האם זה למעשה הביטוי המוחשי למונח "למות מפחד"? 

"..אני אישית מאד מאמין בקשר בין גוף ונפש בכל מה שנוגע ללב,

אך מן הבחינה המדעית-מחקרית-רפואית, מדובר בסוגיה שמאד קשה להוכיחה. לדוגמא, עד לא מזמן נחשב כיב-הקיבה (אולקוס) ל"ספינת הדגל" של המחלות הקושרות בין גוף לנפש. אבל יום אחד הגיע רופא אוסטרלי וטרף את הקלפים. הוא מצא, שבעזרת טיפול אנטיביוטי ניתן למנוע את מחלות כיב הקיבה, ללא תלות במצב הנפשי של הסובל מהן. אבל כשמדובר בלב, הסיפור הוא אחר לחלוטין. בשנים האחרונות נערכו מחקרים שהראו שיש קשר ישיר בין מצבי קיצון נפשיים, כמו למשל דיכאון קליני או פוסט טראומה (PTSD), לבין בעיות לב. עד השנים האחרונות, רווחה בקרב הקהילה הרפואית הסברה שניתן למצוא קשר בין חרדות והתקפי לב, בעיקר אצל אנשים שכבר סבלו מטרשת עורקים שרק החמירה כתוצאה מהחרדה. אבל במלחמת לבנון השנייה נתקלנו בתופעה חדשה שהדהימה אותנו".

מנתוני משרד הבריאות שפורסמו לאחרונה בנוגע למלחמת לבנון השנייה עולה, כי בשבוע הראשון של המלחמה, התקבלו בעשרת בתי החולים הגדולים במדינה אלפי פניות של אזרחים שהתלוננו על תסמינים האופייניים להתקפי לב, כגון תחושת תעוקה בחזה מלווה בקוצר נשימה, הזעה וסחרחורת. הטילים שנורו על חיפה, הובילו כאמור לכמות הגדולה ביותר של פונים אל בית החולים "בני ציון" בחיפה. מייד או זמן קצר לאחר נפילת הטילים, החלו להגיע אלינו חולים עם תסמינים של כאבים בחזה. בחלק מהבדיקות השונות שערכנו לכולם, מצאנו ממצאים קלאסיים לפגיעה בשריר הלב, שהיא למעשה הבסיס להתקף לב. ממצאי האקו התאימו להתקף לב. האק"ג התאים להתקף לב. בדיקות הדם התאימו לכך. אבל אז ביצענו אצל אנשים אלו צנתור וירטואלי, באמצעות מכשיר חדש בשם "קרדיאק סי.טי", המאפשר ביצוע צנתור וירטואלי ללא חדירה פולשנית ונדהמנו לגלות שלא התרחשה שום סתימה בכלי דם המוביל ללב או טרשת עורקים. הפגיעה בלב ממנה הם סבלו, לא התאימה לפגיעה הנובעת מפגיעה בכלי דם. במילים אחרות, מבחוץ זה נראה כמו התקף לב אבל מבדיקה פנימית הסתבר שאנשים אלו לא עברו התקף לב..".

התקף לב שהתחזה להתקף לב? 

"נכון מאד ומדובר בממצא שהדהים אותנו ולמעשה, טרף את כל קלפי הדוגמא לפיהם נהגנו לחשוב ולפעול עד לאחרונה. רצה הגורל ומלחמת לבנון הניחה אל פתחה של הרפואה הזדמנות נדירה. כמה הזדמנויות כבר עומדות בפנינו לצנתר אדם שחצי שעה קודם לכן בלבד, נפלה קטיושה מאה מטר ממנו וגרמה לו לתסמינים של התקף לב? מעט מאד. בעולם כולו תמצא, אם בכלל, מעט מאד מצבים כאלו. ואכן, ברוב המקרים, אנשים שהגיעו אלינו עם תסמינים של התקף לב היו כאלו שחוו נפילה קרובה של טיל. הם עצמם לא נפגעו פיזית מהטיל, אבל דיווחו על הופעה מידית של כאב בחזה. וכאמור, ממצאי הבדיקות תאמו לחלוטין ממצאים של התקף לב, אבל בפועל, לא נמצאה סתימה בכלי הדם של חולים אלו והרי זוהי האינדיקציה הברורה ביותר לפגיעה בשריר הלב והתקף לב.

אז ממה, בכל זאת, הם סבלו? 

"הם סבלו מפגיעה בשריר הלב, שנגרמה שלא כתוצאה מחסימת כלי דם ומדובר בגילוי המהווה לא רק הפתעה אלא ניתן לומר אפילו תדהמה, עבור כל העולם הרפואי. בדיעבד, אנו יודעים לומר כיום שהתסמינים שהם חוו היו תוצאה של תהליך נפשי שנגרם להם כתוצאה מנפילת הטילים וההוכחה הטובה ביותר לכך היה הצנתור הווירטואלי שבוצע בהם מיד לאחר הגעתם לבית החולים. בהתבסס על תוצאות הבדיקות ששיקפו פגיעה בשריר הלב, הנחנו שהגורם לפגיעה הייתה סתימה בכלי דם המוביל ללב. ובפועל, אמנם גילינו פגיעה בשריר לב אך זו לא לוותה בסתימה של כלי דם. למעשה, למעט רמזים קלים לכך בספרות המקצועית, המסתמכים בעיקר על מחקר שנערך לפני כמה שנים ביפן, אנחנו הראשונים שמצאנו הוכחה של ממש לפגיעה בלב ללא סתימה של כלי דם ואת הממצאים האלו הצגנו לאחרונה בכינוס קרדיולוגי בינלאומי ואנו עומדים לפרסמם בקרוב גם בכתב-עת מדעי…"

לאיזו מסקנה הגעתם בעקבות ממצאים אלו?

"המסקנה היא שהחיים מלאים במסתורין ושתמיד צריך לצפות להפתעות, גם במקומות  בהם חשבנו שהצלחנו לסגור את כל הפינות. כפי שציינת קודם לכן, יתכן שהתופעה הזו היא ההסבר המוחשי למונח "למות מפחד". פעם טענו שמי שמת מפחד סבל בוודאי ממחלה שרק הוקצנה בעקבות החרדה או הבהלה. בא המחקר שלנו ומצא, שאתה יכול למות מפחד כתוצאה מאירוע לבבי, גם מבלי שהיית חולה קודם לכן אלא כתוצאה מאירוע נקודתי מבהיל, כמו נפילת טיל. במילים אחרות, כנראה שהקשר בין גוף ונפש בעניין הלב הינו מוחשי וחזק הרבה יותר ממה שנהגנו לחשוב עד כה. עם זאת, איני יודע לומר לך עד כמה הקשר הזה מופה מחקרית עד היום. צריך לזכור, שהחיים אינם מתנהלים על ציר בינארי הנע בין "כן" ו"לא" וישנם הרבה מצבי ביניים, שאולי קשה להוכיח אותם מדעית, אך לא ניתן לפסול את האפשרות שגם הם יכולים להוביל לאירוע לבבי".

בנקאי של שקיעות 

לו הייתם נשאלים מהו לדעתכם המקצוע המכיל את הסיכון הגבוה ביותר להתקף לב בקרב צעירים עד גיל 40, סביר להניח שהייתם חושבים על מקצועות הדורשים קבלת החלטות כבדות משקל במהירות, כלומר, עבודה תחת מתחים ולחצים רבים, כגון אלו בהם נתקלים פקחי טיסה, ברוקרים בבורסה ואפילו קציני צבא ולוחמים בתפקידים מסוימים. אך ממצאים שפרסמו לאחרונה פרופ’ אורי רוזנשיין וחבריו חוקרי הלב בכנס האחרון של החברה האירופאית לקרדיולוגיה, הותיר את הנוכחים המומים.

"..סוגיית הצעירים ומחלות הלב מעסיקה אותנו מזה מספר שנים.." מספר פרופ’ רוזנשיין כיצד התגלגלו הוא וחבריו אל המחקר. "אמנם, צפויות הפתעות בעתיד בתחום המחקר הרפואי בנושא מבוגרים ומחלות לב, אך תחום זה כבר עמוס מחקרים לעייפה. מה שמשך אותנו אל חקר הצעירים והלב הינה מכפלת החיים או במילים אחרות, במקרים של חולים צעירים, עומדות על הפרק הרבה יותר שנות חיים פרודוקטיביות, מאשר בקרב האוכלוסייה המבוגרת. כשאני מטפל בחולה צעיר, אני חושב לא רק את מי אני מציל אלא גם מה זה אומר מבחינתו של החולה וסביבתו הקרובה. אני ישר חושב על הערך הטוטאלי ולא רק הרפואי. אני, כרופא, רואה את עצמי לפעמים כסוג של בנקאי של החיים ואני רוצה להעניק לאנשים כמה שיותר שנות חיים – אין זה  משנה בני כמה הם. כשמדובר בצעירים, איני יכול להימנע מלחשוב על דברים כמו, כמה חוויות משפחתיות, שמחות, אהבות ולידות, חתונות, טיולים ושקיעות עוד צפויים לאותו חולה צעיר. כשמדובר באדם בן שבעים, הרפואה המודרנית מדברת על צפי של עשרים שנים נוספות. אצל בחור בן שלושים מדובר בשישים שנים. כמו כן, כשמדובר בצעירים, גם מערכות החיים סביבם הינן הרבה יותר משמעותית משל בקרב מבוגרים. ישנם גורמים רבים התלויים בהם, כמו משפחות וילדים קטנים, הורים מבוגרים הנזקקים לעזרתם וכו’…"
אחת השאלות שהטרידו את פרופ’ רוזנשיין וחבריו למחקר, המכונה בעגה המקצועית "ניתוח רב-משתנים" הייתה, מה הם הגורמים היכולים לאפיין איש צעיר העומד בפני התקף לב. משך חמש שנים אסף צוות הרופאים את כל המידע שהצטבר על צעירים עד גיל 40 שהגיעו בשנים 2006-2001 אל המחלקה הקרדיולוגית של בית החולים בני ציון בחיפה.

"…אם יש לך גנים טובים. אשרייך. אם לא, אז כבר מנקודת הפתיחה אתה מצוי בעמדת נחיתות. אם בנוסף לגנים הלא מוצלחים במיוחד, אתה גם סובל מיתר לחץ דם ומכולסטרול גבוה והנך מעשן, אז אתה בסכנה של ממש ללקות בהתקף לב – לא משנה מהו גילך. אבל אלו הן עובדות ידועות. מה שאנו רצינו לגלות בנוסף נגע לסביבת העבודה. הממצאים הדהימו אותנו. מצאנו שבמרבית המקרים, אם אתה צעיר שעבר התקף לב, קיימת סבירות לא נמוכה שאתה עובד בתחום ההי-טק או בסביבת עבודה שמזכירה את התחום. אז התחלנו לחפש מה גורם בסביבת עבודה של היי-טק להתקף לב…". והממצאים של צוות המחקר הדהימו לא רק את החוקרים עצמם ואת הקהילה הקרדיולוגית הבינלאומית, אלא גם את כל מי שעוסק ברפואה תעסוקתית. 30% אחוזים (!) מקרב הצעירים שהגיעו אל המחלקה הקרדיולוגית של בית החולים "בני ציון" במהלך חמש השנים במהלכן נאספו נתונים ואובחנו עם התקף לב, עבדו בתחום ההי-טק. מדובר בחלק יחסי הגבוה בהרבה מהחלק הפרופורציונאלי של עובדי ההי-טק באוכלוסיה. "..וכשעלינו על זה, התחלנו לבדוק את הגנטיקה של המקצוע הזה, כלומר את ה-DNA של ענף ההי-טק, כדי לגלות מה גורם לצעירים רבים כל כך שעוסקים בתחום הזה להתקפי לב. והאמת היא שמנקודה זו, הבדיקה כבר לא הייתה כל כך מסובכת והממצאים היו די ברורים. מדובר בעבודה סביב השעון במקומות סגורים. כעובד ההי-טק, תמיד תצפה לאופציות ולאקזיט שאף פעם לא יגיעו. הניחו לפנייך גזר שימריץ אותך לרוץ ולעבוד קשה. במהלך העבודה אתה ניזון בעיקר ממשקאות מסוכרים והמון ג’אנק פוד. ולכל זה תוסיף את תחושת הלחץ היומיומי המתמשך.

איך זה שלא עלו על זה עד היום? 

"..תעשיית ההי-טק הינה תעשיה פרטית ולא מאוגדת. אמנם, מדובר בקבוצה של אנשים חושבים, יצירתיים ומבריקים ובמרבית המקרים, גם משכילים מאד, אך בכל מה שנוגע לתנאי העבודה שלהם, הם לא יותר מאשר עבדים במלוא מובן המילה. הם אינם מאוגדים. לא תמצא ועד עובדים בחברות הי-טק. מעט מאד חברות שולחות את העובדים שלהם לבדיקות רפואיות קבועות אצל רופאים תעסוקתיים. וכך, מה שנחשבה כעבודה יוקרתית וזוהרת הפכה להיות, במרוצת השנים, למלכודת מוות של ממש.כשאין פיקוח רפואי וכולם עסוקים כל היום באיך להגיע למטרה לפני כולם ו"לדפוק את המכה", מתפתחות מחלות לב מבלי שאף אחד אפילו מרגיש או מודע לכך.."

לראות את הלב מבלי לחדור אליו

לפני מספר שבועות, סיים פרופ’ רוזנשיין השתלמות בניתוח ופענוח של ממצאי בדיקת קרדיאק C.T., הכוכב החדש של העולם הקרדיולוגי. מדובר במכשיר מתוצרת חברת ג’נרל אלקטריק,הסורק את כלי הדם בלב באמצעות 64 פרוסות ומאפשר קבלת תמונה באיכות גבוהה של מצב כלי הדם בלב וזאת, מבלי לבצע צנתור פולשני וללא צורך באשפוז. "..ככלל, אני דוגל בטיפולים אינדיבידואלים בכל חולה ובדיקת מצבו הנוכחי, אני מעדיף לפעול כך מאשר לנקוט בטיפול כללי. השימוש בטכנולוגיה חדשה זו מאפשרת לנו לראות בזמן אמת מה קורה עם מחלת הלב של המטופל ולא להתעסק דווקא עם גורמי הסיכון למחלת הלב, שהם סוג של מתמטיקה.."לדברי פרופ’ רוזנשיין, בדיקה באמצעות טכנולוגיה חדישה זו שאינה מצריכה, כאמור, מעורבות כירורגית, תגלה כי מעל למחצית האוכלוסייה הבריאה בגיל 50 ומעלה, שאינם סובלים מבעיות לב או אינדיקציות למחלה כלילית, למעשה סובלים – מבלי שיהיו מודעים לכך – מתחילתה של טרשת עורקים בשלב כזה או אחר. כדי להמחיש את עמדתו בסוגית הטיפול הפרטני אל מול הטיפול הכללי הנשען על כללי ברזל, מעלה פרופ’ רוזנשיין על צג המחשב במשרדו, תמונה של עורק המוביל ללב שנסרק בקרדיאק סי.טי. "..זוהי דוגמא לגבר בן 45 שעוסק בפעילות גופנית יומיומית אבל סובל מכולסטרול גבוה. כאן נשאלת השאלה – האם לתת לו טיפול תרופתי להורדת הכולסטרול? הדוגמא, כלומר חוקי הברזל של הרפואה, אומרים שכן. אני, אישית, לא בטוח בכך. ערכתי חישוב ומצאתי שאדם זה – בהנחה שיחיה לפחות עד גיל 75 – יידרש לצרוך מעל לעשרת אלפים טבליות להורדת הכולסטרול. כאן אשאל, האם הורדת כולסטרול הינה מטרה בפני עצמה? והתשובה היא לא. רמת כולסטרול הינה נגזרת והמטרה באיזונה או הורדתה היא צמצום הסיכון למחלת לב כלילית. אמנם, החולה הזה סובל מכולסטרול גבוה אבל מאידך, הגנטיקה האישית שלו אינה מצריכה הורדת כולסטרול. אז מדוע להעמיס אותו בכדורים להורדת כולסטרול. ואכן, לא נתתי לו כדורים להורדת כולסטרול למרות שהדוגמא אומרת שכן.."

האם מדובר בסוג ההחלטות או הדילמות שאתה נדרש לשתף בהן את החולה? 

"..לחלוטין. אבל במקרה זה, החולה שיתף עימי פעולה וסמך עלי לחלוטין. שמו, אגב, הוא  פרופ’ אורי רוזנשיין ".

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.