עד כה ידעו החוקרים, כי מי שהוריו פיתחו מחלת לב בגיל צעיר יחסית, נמצא בסיכון גבוה ללקות בלבו בעצמו. כעת מתברר שלמצב הרוח שלנו יש תפקיד לא פחות חשוב בכך

מאת: רועי שני

מחקר חדש, שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון, מראה כי עבר רפואי של מטופל שסבל מדיכאון קליני מעלה את הסיכון לפתח מחלות לב – הרבה יותר מגורמים גנטיים. הממצאים פורסמו בכינוס השנתי של American Psychosomatic Society.

במסגרת המחקר, ניתחו החוקרים מידע שנאסף על יותר מ-1,200 זוגות של תאומים גברים אשר שירתו בצבא ארה"ב במהלך מלחמת וייטנאם. המשתתפים נשאלו על מגוון רחב של סוגיות בריאות בשנת 1992, ועברו הערכה בריאותית נוספת כעבור 13 שנים, ב-2005.

במהלך עיבוד הנתונים, ציינו החוקרים את הזמן בו פרצה מחלת הלב בקרב הנשאלים שסבלו מדיכאון בין השנים 1993-2005. מהנתונים עולה כי גברים שסבלו מדיכאון היו בעלי סיכויים כפולים (!!) לפתח מחלת לב, בהשוואה לגברים ללא עבר רפואי של דיכאון.

"בהתבסס על הממצאים שלנו, ואחרי שבחנו את ההתאמה מול גורמי סיכון נוספים, אנו יכולים לומר כי דיכאון הוא גורם סיכון מאוד משמעותי למחלות לב", אמר החוקר הראשי  ד"ר ג’פרי פ. שרר.

"במחקר זה הדגמנו כיצד חשיפה לדיכאון אצל תאומים בעלי גורמי סיכון גנטיים למחלות לב שגם סבלו מדיכאון – תורמת להתפתחות של מחלות לב, וכיצד תאומים בעלי גורמי סיכון גנטיים למחלות לב שלא סבלו מדיכאון – לא פיתחו מחלות לב. הממצאים מראים בבירור כיצד דיכאון תורם לסיכון לפתח מחלת לב" הוא הוסיף.

במסגרת המחקר נבדקו גם זוגות תאומים בהם אחד סבל מדיכאון בעוד השני לא סבל מדיכאון. "מדובר על מצב בו שני התאומים מחזיקים בפגיעות גנטית לדיכאון, אבל לתאום שלא סבל מדיכאון יש סיכויים קטנים יותר לפתח מחלת לב" אומר שרר, ומסכם "אחרי תיקנון של גורמי הסיכון הגנטיים, הסביבתיים, המנטליים והפיזיולוגיים – דיכאון נותר גורם סיכון בולט ביותר".

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.