אמונה ומחלות לב

האם אמונה עשויה להשפיע על מצב בריאותנו ? כנראה שכן. משך שנים מקובל ברפואה להתייחס למה שמכונה אפקט הפלסבו.
אפקט הפלסבו מתאר את נטייתם של כשליש מהמטופלים להגיב בשיפור במצבם הבריאותי בעקבות מתן תרופה שאין בה כל מרכיב פעיל בעל השפעה רפואית, כאשר השיפור נמדד גם על פי דיווח סובייקטיבי אך גם על פי מדדים פיסיולוגיים אובייקטיבים.

משמעות המילה פלסבו בלטינית היא "לרצות, להשביע רצון", שם המלמד שאמונת המטופל ביעילות התרופה מיוחסת לרצונו התת – הכרתי לרצות את הרופא ולהשתפר בעבורו.
ההכרה בקיומו של אפקט פלסבו כל כך ברורה, עד כי כל מחקר רפואי המכבד את עצמו הבודק יעילות תרופה או טיפול, עושה זאת כנגד קבוצת ביקורת המקבלת תרופת פלצבו.
אפקט הפלצבו מלמד שהאמונה בלבד עשויה לעורר מערכות פיזיולוגיות המסייעות בהבראה.

האם גם האמונה הדתית משפיעה על הבריאות ? 

ידוע שהחוויה של תפילה היא חוויה בריאה. בזמן תפילה יורד לחץ הדם, קצב הלב מואט וחל שיפור בתפקודה של המערכת החיסונית. לאחרונה פורסמו מחקרים המצביעים על קשר בין אמונה דתית לבין שיעור נמוך יותר של מחלות לב. בארה"ב למשל, בוצע מחקר שבדק את סיכויי התמותה לאחר ניתוח לב. נמצא שמנותחים שהייתה להם אמונה דתית מוצקה שרדו טוב יותר. מחקר דומה בארץ הראה שתדירות הביקור בבית הכנסת משפיעה על תוחלת החיים. ההסברים המדעיים לתופעה מתמקדים בעיקר בשני היבטים שלה: האחד הוא כוחה המרפא של האמונה והשני – ההקשר החברתי של הדת. ההנחה היא שאלו המבקרים בבית הכנסת באופן קבוע זוכים להשתייכות קהילתית ולסביבה תומכת חברתית.

אם כך, האם זוכה האוכלוסייה הדתית לתוחלת חיים גבוהה יותר ? 

מנתוני משרד הבריאות, רעננה היא העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר, וככלל, קיים קשר חיובי ברור בין הרמה החברתית  – כלכלית של היישוב לבין תוחלת החיים.
מגמה זו נכונה לכל היישובים, להוציא מספר יישובים אשר בהם למרות רמה חברתית  – כלכלית נמוכה, תוחלת החיים היא גבוהה. הבולטת בין ישובים אלו היא בני ברק, אשר בה צפיפות הדיור הגבוהה בישראל וההוצאה החודשית לנפש הנמוכה בישראל ולמרות זאת, תוחלת החיים בה בין הגבוהות.




להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.