טכניקה אמריקאית שנמצאת בפיתוח, מסייעת לקרדיולוגים לגלות עד כמה העורק באמת חסום – והאם נדרשת התערבות פולשנית כדי לפתוח אותו, או שניתן להסתפק בטיפול תרופתי.

מאת: רועי שני

האם ייתכן שהרופאים מבצעים יותר מידי צנתורים? מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי "New England Journal of Medicine" מגלה כי מדידה יסודית של זרימת הדם בכלי הדם של הלב עשויה לתרום לאבחון מדוייק יותר, לתוצאות טיפול טובות יותר ואפילו עשויה להציל חיים.
המחקר בא להעריך את היתרונות של כלי אבחוני חדשני, המודד את זרימת הדם בוורידים ובעורקים, ובעזרתו ניתן לקבוע אם צנתור הוא אכן דרך הטיפול היעילה והטובה ביותר.
"לא רק שתוצאות הטיפולים הרפואיים היו טובות יותר – אלא שגם עלויות הטיפולים הצטמצמו", סיפר ד"ר וויליאם פירון, חוקר בכיר במחלה הקרדיו-וסקולרית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, שבה נערך המחקר. "כבר עכשיו אנחנו מספקים תמיכה לקרדיולוגים בנוגע ליישום השיטה החדשה".

המחקר, שנערך בשיתוף עם פרופ’ ניקו פילס, קרדיולוג מבית החולים קטרינה שבהולנד, מציע לא להסתמך באופן בלעדי צילומי רנטגן של כלי הדם כדי לקבוע איזה מכלי הדם זקוק לצנתור. "במקרים רבים הקרדיולוג יצנתר כל כלי דם שנראה צר בצילום הרנטגן", אומר פירון, "הבעיה היא שלא תמיד אפשר לדעת בוודאות מצילום הרנטגן אם הצנתור באמת נחוץ".

השיטה החדשנית מכונה FFR (כלומר Fraction Flow Reserve), והיא כוללת החדרה של סיב מיוחד לעורק שהרופאים חושדים שהוא מוצר או חסום.
באמצעות המכשיר, הרופא מודד את לחץ הדם וקצב זרימתו – וכך יכול לקבל מידע מדוייק יותר, ולהחליט בוודאות האם זרימת הדם הקלושה אכן מסכנת את חיי המטופל ויש לצנתר אותו, או שתרופות להרחבת כלי הדם יהוו טיפול נכון וטוב יותר.
"אלו ממצאים חשובים מאוד המשלבים מדידה של זרימת הדם ביחד עם צילום רנטגן", הדגיש ד"ר מורטון קרן, מנהל שותף של מחלקת קרדיולוגיה באוניברסיטת קליפורניה-אירווין. "צנתורים מיותרים עלול לחשוף את החולים לסיבוכים ולגרום להיווצרות קרישי דם, התקפי לב וצורך בניתוחים חוזרים".
על פי נתונים של איגוד הלב האמריקני (AHA), בכל שנה מתבצעות בארה"ב יותר מ 1.2 מיליון פרוצדורות כירורגיות לפתיחת כלי דם חסומים. הצרויות כלי הדם נגרמת בין היתר בעקבות העלייה בשכיחות מקרי טרשת העורקים בקרב האוכלוסייה.

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.