פרופ’ רן קורנובסקי,

מומחה למחלות לב וצנתורי לב, מנהל המכון לצנתורי לב,
מרכז רפואי ע"ש "רבין", בתי החולים בילינסון וגולדה\השרון, פתח-תקוה,

פרופסור בפקולטה לרפואה ע"ש "סאקלר" באוניברסיטת תל-אביב.

רקע

מחלת לב כלילית פוגעת מדי שנה בעשרות אלפי גברים ונשים בישראל ומהווה אחד ממקורות התחלואה והתמותה העיקריים. הגורם לכך הוא, בדרך כלל, רובד שומני ("פלאק" טרשתי) שחוסם או מצר קטע בחלל הפנימי של העורק המוביל דם ללב ולא מאפשר מעבר דם וחמצן, החיוניים לתפקוד הלב. מחלה זו עלולה לגרום לכאבים בחזה בעת מאמץ או במנוחה ואף להתקף לב. בישראל, נאמד מספרם של החולים הנזקקים לצנתור טיפולי לפתיחת העורק החסום בכ-20,000 חולים בשנה. מספר דומה של חולים עוברים, בנוסף, צנתורים אבחוניים בלב, אשר לא מצריכים טיפול נוסף או לחילופין, מובילים להפניה לניתוחי מעקפים. חולים רבים אף יותר נזקקים לתרופות חיוניות לצורך שמירה על בריאות הלב וכלי הדם שלהם.

 

בדיקות אבחון

האמצעים אשר עומדים לרשות הקרדיולוג בבואו לדמות את עורקי הלב הינם ברורים וזמינים. כאשר נזקק הרופא לבירור מצב העורקים, הוא נעזר תחילה באמצעים אבחוניים, כגון מבחן מאמץ, מיפוי לב או אקו לב. הבדיקות הללו נותנות אינדיקציה טובה לגבי מצב עורקי הלב ומסייעות לקבוע את הצורך בטיפול תרופתי מונע ו\או בצנתור לב. בהקשר הקליני המתאים ובמידה ואובחנה פתולוגיה משמעותית באחת מהבדיקות הללו, הרי החולה עשוי להיות מועמד לצנתור לב אבחוני. הבדיקות הללו מאפשרות לאבחן האם קיים סבל איסכמי (הנובע מחסר באספקת דם לשריר הלב) אשר עשוי לכלול:

1. שינויים באק"ג (שינויים אלקטרוקרדיוגרפיים) (במבחן מאמץ – ארגומטריה),

2. פגמים באספקת הדם לשריר הלב (במיפוי זילוח (פרפוזיה) של הלב)

3. הפרעות בהתכווצות שריר הלב (באקו לב במנוחה ומאמץ).

 

צנתור הלב

צנתור הלב מספק מידע מדויק ומפורט אודות מצב העורקים המזינים את הלב וכן לגבי פעילותו. הפעולה מתבצעת באמצעות החדרת צנתר (קתטר- צינורית דקה, ארוכה וגמישה) לתוך הגוף, דרך עורק המפשעה או דרך היד. המידע המושג בצנתור עוזר לאבחן במדויק את הבעיה הלבבית ממנה סובל החולה וגם לבחור את הטיפול המתאים ביותר (ר’ תמונה מס’ 1). חידוש של השנים האחרונות הוא בכך שניתן כיום לבצע הדמית צנתר תלת-מימדית, המאפשרת חשיפה טובה יותר ואבחון מדויק של מצב עורקי הלב במרחב (ר’ תמונה מס’ 2). באם אובחנה היצרות או חסימה בעורקי הלב, אז נעשית הרחבת העורק הכלילי בצנתור לב טיפולי (הפעולה קרויה "אנגיופלסטיקה") ומיועדת לפתוח את החסימה הנוצרת בגלל טרשת עורקים. בחלק אחר של המקרים, יופנה החולה לניתוח מעקפים בעורקי הלב. לחולים אחרים יומלץ טיפול "שמרני", הכולל מתן תרופות בלבד וטיפול התנהגותי ומניעתי אשר חשיבותו רבה ביותר. בשנים האחרונות התפתחו שיטות נוספות להדמיית עורקי הלב, הן בתוך ומחוץ למעבדת הצנתורים.

 

סי-טי (CT) של הלב (צנתור "וירטואלי")

סי-טי של הלב (Cardiac CT היא שיטה רדיולוגית-קרדיולוגית להדגמת העורקים הכליליים בשיטה בלתי פולשנית, בעלת יכולות הדמיה גבוהות לאיתור טרשת ובירור חומרתה בעורקים הכליליים.  על אף השימוש ההולך וגובר בבדיקה זו, עדיין ניבחן מקומה בין מגוון הבדיקות הבלתי פולשניות הנמצאות בשימוש שוטף ומקובל באבחון והערכה של המחלה הכלילית. השיטה הזו רגישה ויעילה ביותר באבחון מוקדם בהדגמת טרשת עורקים  בכלי הדם הכליליים, באוכלוסיה עם גורמי סיכון להתפתחות מחלה כלילית טרשתית. מאידך, בחולים עם מחלה כלילית ידועה, כמות הסיד בעורקים עשויה להיות משמעותית ולפיכך, למנוע הערכה אנטומית מדויקת של פתיחות כלי הדם. בנוסף, השיטה איננה מאפשרת הערכה פיזיולוגית של ההקשר בין האנטומיה של עורקי הלב לבין אספקת הדם לשריר הלב ומכאן גם עלולה ליצור קושי בהסקת מסקנות קליניות (כלומר, בתשובה לשאלה – האם ההיצרות היא משמעותית?) ובהשלכות הטיפוליות. לפיכך, השימוש כיום בטכניקה זו מותווה במקרים נבחרים ועל פי הנחיית הקרדיולוג המטפל.

 

הדמיה על-קולית (אולטראסונית) של עורקי הלב

הדמיית עורקי הלב באמצעות סונאר (אולטרא-סאונד) איננה אמצעי חדש והוא נמצא בשימוש קליני כבר שנים רבות. הדמיית הסונאר נתבצעת באמצעות מתמר ממוזער (קוטרו קטן מ-1 מ"מ) המצוי על פני צנתר, אשר מוחדר לתוך העורק הכלילי במהלך הצנתור. אמצעי זה מאפשר הדמיה של עורקי הלב ובעיקר, הסתכלות ישירה על טרשת העורקים הכלילית על מרכיביה השונים. הסונאר התוך-כלילי מאפשר לשפוט במדויק את תוצאותיה של פעולת הצנתר. חשיבות הסונאר התגברה בשנים האחרונות מתוך ההכרה שיש להגיע לאופטימיזציה של תוצאת הצנתור היות שעשויה להיות לכך השפעה מיטבית בקביעת איכות הטיפול בצנתר לאורך זמן. במילים אחרות, השתלת סטנט תומך בעורקי הלב דורשת הצמדה טובה של התותב לדופן כלי הדם. הסונאר התוך כלילי מהווה את האמצעי הטוב ביותר בבואנו לוודא שהסטנט התומך אכן פתוח לרווחה והוא מוצמד כראוי לדופן כלי הדם בלב. אמצעי נוסף אשר התווסף בשנים האחרונות ואשר הגביר את השימוש בסונאר תוך כלילי הינו "היסטולוגיה וירטואלית". מדובר בטכניקה המבוססת על גלי הסונאר ואשר מאפשרת לזהות את המרכיבים השונים ברובד (פלאק) הטרשתי אשר מצוי בעורקי הלב. הטכניקה הזו מאפשרת לדמות את דופנות כלי הדם בלב בצבעים אשר מסמלים ומסמנים את המרכיבים שונים של רקמת הטרשת. לכך עשויה להיות תרומה באבחון ובקביעת האסטרטגיה הטיפולית – מיהם החולים המתאימים לטיפול בצנתור או ניתוח מעקפים לעומת אלו אשר עשויים ליהנות מגישה שמרנית וטיפול תרופתי מערכתי (סיסטמי). נושאים אלו נמצאים כיום הן בשימוש קליני והן במחקר אינטנסיבי.

 

הדמיית תהודה מגנטית (MRI) בלב

כאן מדובר בשיטת הדמיה המתבססת על תהודה מגנטית גרעינית  MRI אשר במהלכה נעשה שימוש בשדות מגנטיים, לצורך אבחון החזרים מהרקמה ובהתאם, אבחון מבנים ובעיות בעורקי הלב ובשריר הלב. השיטה הזו צוברת ניסיון בשנים האחרונות וניתן לחלקה לשניים, כלהלן:

1. תהודה מגנטית גרעינית חיצונית אשר מאפשרת אבחון מדויק ביותר של מצב הלב אך מוגבלת בכל הקשור לאבחון עורקי הלב

2. תהודה מגנטית צנתורית ממוזערת, המתבצעת באמצעות צנתר פנימי המוחדר לתוך עורקי הלב.

השיטה החדישה הזו מאפשרת לזהות טרשת עורקים ולכמת את מסת השומן בתוך הפלאק הטרשתי. שיטה זו נמצאת בשימוש ראשוני ושלבים מתקדמים של ניסויים קליניים, על מנת לאמוד את ערכה האבחוני ואת השפעת תוצאות ההדמיה על אופן הטיפול במחלת הטרשת.

לסיכום

אמצעי האבחון והטיפול העומדים כיום לרשות הקרדיולוג הינם רבים ומגוונים. את מבנה הלב ועורקיו הכליליים ניתן לדמות באמצעים שונים וזאת על פי התוויות (אינדיקציות) קליניות ולגופה של האבחנה העומדת על הפרק. יש לצפות שההתפתחות הטכנולוגית בתחום הנדון תמשך ואף לקוות שמעבר לעניין והסקרנות המדעית המצטברת, הקדמה הטכנולוגית הנדונה אכן תגרום לשיפור איכות ותוחלת החיים של מטופלי הלב.

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.