בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חדשה בזירת היין העולמית.

לא רק שהפופולריות של היינות הישראלים עולה וגוברת אלא שמסתבר גם שסגולותיהם הרפואיות של האדומים הישראלים גבוהה יותר מזו של מתחריהם האירופאים והאמריקנים.
אז איזה יין הולך עם איזו מנה, מדוע זה טוב ללב ומה יש לנו שאין לאחרים.

מתוך מגזין פעימות און ליין, מאי 2008

מי מאיתנו לא נתקל פעם בדילמה, איזה יין כדאי להזמין לצד סטייק נפלא או פסטה נהדרת ואולי בכלל הלכנו על דג טרי. מרביתנו חונכנו שיין לבן צונן הולך מצויין עם מנות קלות יותר והאדומים עם הבשרים למינהם. וגם אם כבר הצלחנו לבחור מתוך תפריט היינות, פתאום מישהו מאיתנו נזכר שהוא סובל מלחץ דם גבוה, או משומניות יתר בדם או מבעיית לב כל שהיא ואז התווספה למשוואה דילמה נוספת. אז כדי לפתור לנו את הדילמות הללו בואו נברר פעם אחת ולתמיד איזה יין הולך עם איזו מנה ומה הן יתרונות היינות מבחינה רפואית.

ראשית כדאי להבהיר נקודה עקרונית אחת. התאמת יין לאוכל דומה לבחירת כלי הנגינה המתאים לתזמורת.  כל כלי וצליליו היחודיים . כל יין וטעמיו. ככלל, יין  הנלווה לארוחה חייב להשלים את המזון ולהעשיר אותו. אז להלן רשימה על קצה המזלג מה הולך עם מה.

מנות ראשונות ודגים

עם האנטיפסטי מומלץ להגיש יין יבש או חצי יבש איטלקי (פינו גרי) כדוגמת מוסקדה סור-לי ואדום קל. לצד קרפצ’יו בקר מומלץ על יינות טוסקנה, וינו דה טאבולה או שמפניה. גם הקרפצ’יו סלמון מגיב מצויין לשרדונה או שמפניה. כשמדובר בקרוסטיני  כדאי ללכת על  יינות אדומים, בעיקר מטוסקנה. כבד אווז משתלב נפלא עם סוטרן, פינו גרי, ריזלינג או גוורצטרמינר. מינסטרונה עם יינות אדומים כגון קיאנטי, זינפנדל, קוט-דה-רון, סירה.

 

לאוהבי הצדפות הלובסטרים ופירות ים (מבושלים) סובניון בלאן ושרדונה יתאימו נהדר. לחובבי האויסטרים נאים מומלץ על שבלי, מוסקדה, פינו גרי, שרדונה או שמפניה. ומה לגבי השרימפס ?  יין לבן ייבש כגון בורגונדי, שרדונה או ריזלינג ישתלבו פנטסטי. ולא ניתן לסיים רשימה זו ללא הפסטה. ובכן פסטה הולכת מצוין גם עם יינות אדומים או לבנים הכל בהתאם לרוטב. עם רוטב שמנת מומלץ על יינות לבנים איטלקיים כגון שרדונה, אורבייטו או פראסקאטי. רוטב בשרי ימצא את מקומו עם קיאנטי או מרלו ורוטב עגבניות יסתנכרן נפלא עם סובניון בלאן, ברברה, זינפנדל, אדומים מאיטליה או גראנש. לאוהבי האוכל ההודי התאילנדי או הסיני. לכו על שרדונה או גוורצטרמינר.

בשרים

עם הברבקיו על סוגיו מומלץ להגיש אדומים צעירים כגון שירז, קיאנטי, נווארה, זינפנדל, ובוז’ולה. לרוסטביף הנימוך בפה מתאים כל יין אדום איכותי. ביף סטרוגנוף מתאים נפלא   לאדומים כמו ברולו, וולפוליצ’לה אמרונה, הרמיטאג’ וזינפנדל מבציר מאוחר. מתחשק לנו צלי עוף או הודו ? – כמעט כל יין לבן יבש  חצי יבש או אדומים בוגרים ישתלבו נהדר. עם ההמבורגר מומלץ ללכת על אדומים צעירים . בוז’ולה או קברנה צעיר, קיאנטי או זינפנדל.

עם הקבב קברנה צ’יליאני, זינפנדל או שירז. עם אוסובוקו איטלקיים אדומים או פינו נואר.

עוף טנדורי יושב נהדר עם סובניון בלאן, בורדו אדום צעיר או אדום צפון איטלקי עדין ולעגל צלוי מומלץ על אדומים מיושנים כמו ריוחה ריזרב או ריזלינג גרמני או אוסטרי, או פינו גרי אלזאסי.

קינוחים

ארוחה נפלאה ללא קינוח משולה לסרט מצויין ללא סיום מרגש. ובכן עם חשקה נפשכם בפאי תפוחים, שטרודל או טארט טאטן לכו על היינות הגרמניים, האוסטרים או ההונגריים המתוקים או לחילופין יין לבן מחבל הלואר. עוגת גבינה לסוגיה מחלחלת נהדר עם יינות לבנים. לאוהבי השוקולד מומלץ על טעמים חזקים שיכולים להתחרות –כגון מוסקט, טוקאי, ליקר מוסקט אוסטרלי, פורט בן 10 שנים, סירה, זינפנדל שירז מבעבע ואפילו רום . גלידות וסורבטים  ליקר מוסקט, מוסקטו מבעבע, ליקר אמרטו עם וניל, רום עם שוקולד. פאי פקאן   מוסקט תפוז, ליקר מוסקט. תות השדה האקזוטי יחוש בנח עם בורדו אדום, במיוחד מרגו. תותים בשמנת יעדיפו את הסוטרן ובורדו מתוק.

יין ישמח לבב אנוש 

משך שנים ארוכות היתה קיימת תאוריה שגובתה בלא מעט מחקרים רפואיים כי שתיית כוסית יין אדום יבש אחת מדי יום, בריאה ללב. עם העמקת המחקרים בסוגית השפעת היין על בריאותינו בכלל ועל ליבנו בפרט חיפשו החוקרים את הגורם ספציפי ביין שאחראי להשפעות של היין על בריאותינו. בתחילה חשבו החוקרים כי האלכוהול עצמו היא הסיבה לכך. אך מהר מאד התברר שבצרפת למשל אחת מגדולות צרכני היינות בעולם, אחוז התמותה כתוצאה ממחלות לב נמוך יחסית לשאר העולם, עובדה שיוחסה לשתיית היינות האדומים אך יחד עם זאת מאידך שיעור התמותה בקרב הצרפתים בגין מחלות כבד הינו גבוהה בשעור גבוה הרבה יותר והסיבה לכך היא כמובן צריכה גבוהה של אלכוהול. מכאן הסיקו החוקרים שאלכוהול אינו האלמנט ביין המטיב עם בריאותינו. לימים התברר כי מה שהגן על בריאותם של הצרפתים מפני מחלות לב הינם הפלבנואידים – קבוצת פיגמנטים אדומים-כחולים-סגולים, נוגדי חמצון חזקים ביותר המצויים ביין האדום (והאדום בלבד) – הם אלו שעושים את העבודה הטובה לנו. אגב, ניתן למצא אותם גם בשורה ארוכה של מזונות אחרים המגיעים ללא תוספת אלכוהולית כגון פירות היער בעלי הגוונים האלה (אדום-כחול-סגול), תה ירוק, בצל, תפוח ועוד.

 

אז לפני שנחליט באיזה יין לבחור תהיה הסיבה למסיבה אשר תהיה, חשוב לדעת תחילה מה הוא מצבנו הרפואי . ככלל מרביתנו בהחלט יכולים ליהנות מכוסית יין אדום וגם לבן מידי פעם. ואם כבר הלכנו על יין וברקע שלנו בעיה לבבית כל שהיא, אז כדאי כמובן לבחור את האדום היבש. ואם כבר באדום יבש עסקינן אז הנה הפתעה קטנה. מסתבר כי מכל היינות האדומים בעולם דווקא הישראלים מכילים את כמות הפלבנואידים הגדולה ביותר. הסיבה לכך היא חשיפתם הממושכת של הענבים הארצישראלים לשמש הישראלית מה שמוביל לייצורם של פלבנואידים בכמות גבוהה יותר מה שמוביל לכך שאנו יוצאים נשכרים. ומילה אחת לסיום. מי מאיתנו שאוהב לשתות יין שילך על זה. במינון הנכון כמובן. מי שיין אינו לטעמו שיוותר על זה. צריכת יין אדום במינון מוגבל יכולה כאמור לסייע במידת מה לבריאותינו, אך יין בדומה למוסיקה קלאסית יש לצרוך רק מתוך אהבה ולא בשל הכרח.

למאמרים נוספים בנושא תזונה בריאה

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.