בימים אלו עורכת חברת הטלרפואה של שחל בגרמניה, מחקר ראשון מסוגו בעולם  לניטור חולי סוכרת באמצעות טלרפואה.

ד"ר קאי פידורה
קרדיולוג ומנהלה הרפואי של שחל גרמניה

מתוך מגזין פעימות, ספטמבר 2008

כבר במהלך ששת החודשים הראשונים של המחקר הבחינו החוקרים במספר ממצאים שהדהימו את הצוות: שעור המאושפזים בבתי חולים מקרב משתתפי המחקר היה נמוך משמעותית ביחס לכלל אוכלוסית חולי הסוכרת בגרמניה. משך האשפוז שלהם היה קצר יותר וגם שסוכרתיים שכבר חוו ארוע כלילי מנהלים את מחלתם ובריאותם בצורה טובה יותר. ראיון עם ד"ר קאי פידורה העומד בראש המחקר על ההשלכות הבריאותיות והכלכליות הטמונות בניטור סוכרת בטכנולוגית הטלרפואה.

בשנה שעברה הכריזו האו"ם וארגון הבריאות העולמית על מחלת הסוכרת כמגיפה של המאה ה-21. בעולם חיים כיום כ- 280 מליון חולי סוכרת ומדי שנה אחראית המחלה לכ-5% ממקרי המוות בכל העולם. כשמונים אחוזים מכלל חולי הסוכרת בעולם מתגוררים במדינות עניות או במדינות בעלות רמת הכנסה ממוצעת ומרביתם בגילאי 45-64 (ולא 65 ומעלה כפי שהיה נהוג לחשוב עד היום). ללא נקיטה בפעילות מידית למיגורה של המחלה, הכריזו האו"ם וארגון הבריאות העולמית, צפוי שעור מקרי המוות כתוצאה מהסוכרת לנסוק בעשור הקרוב בשעור של – 50% אחוזים. תחזיות אפידמיולוגיות אף צופות שבשנת 2025 אחד מתוך ארבעה אנשים בעולם יְיפתַח סוכרת, אלא אם כן כאמור תחול תנופה של ממש בפיתוח שיטות הלחימה בה.

אך אסור לטעות ולחשוב שהסוכרת פוגעת רק במדינות נכשלות. גם בארצות הברית הוכרזה הסוכרת כמגיפה לאחר שממדיה הגיעו לשעור של – 6.5% מכלל האוכלוסייה.

בישראל ,כך פרסמה בשנה שעברה האגודה לסוכרת, חיים כיום כ- 400,000 חולים במחלה. כ- 50% מתוכם אינם מאוזנים למרות היותם מטופלים.

סוכרת הינה מחלה מטבולית מאוד מורכבת, הכוללת פגיעה במשק הפחמימות, החלבונים והשומנים בגוף והמאפיין המרכזי שלה הוא "היפרגליקֶמיה" או רמת גלוקוז מוגברת בדם, הבאה לידי ביטוי בשני סוגי סוכרת: type 1 ו-type 2 כשהאחרונה אחראית לכ-90% מכלל המקרים. אחת ההשלכות הפוטנציאליות של הסוכרת היא פיתוח מחלת לב וזאת בשל שתי סיבות עיקריות: ראשית, רמת סוכר גבוהה בדם מובילה להרס של כלי הדם. דפנות כלי הדם מתעבים ומאבדים מגמישותם כך שלדם קשה יותר לעבור דרכם. שנית, אצל סוכרתיים קיימת נטייה לרמה גבוהה של שומני הדם הנגרמים עקב רמת הגלוקוז הגבוהה בדם. שומנים אלו הנקראים "ליפידים" גורמים להייצרות של כלי הדם ולעיתים אף לחסימה מלאה שלהם מה שעלול להוביל ל"אטרוסקלרוזיס" או טרשת העורקים, תופעה העלולה להוביל להתקף לב, תעוקת הלב וסיבוכים כליליים אחרים.

עד היום נהוג לטפל בסוכרת באמצעות ניטור קבוע של רמת הגלוקוז בדם בעזרת מכשיר פשוט המצוי ברשותם של מרבית חולי הסוכרת. מדדי הבדיקות מאפשרים לרופא המטפל לקבע את כמות האינסולין לו זקוק המטופל.

בגרמניה, בה שעור המחלה הינו מהגבוהים באירופה ומתקרב כיום לכ-10 אחוז מכלל האוכלוסיה (6-8 מליון חולי סוכרת) החליטה שחל גרמניה (שבבעלות שחל) חברת הטלרפואה המובילה בגרמניה, להרתם אל המאמץ העולמי ולערוך מחקר נסיוני שנועד לברר האם ניתן לרתום את טכנולוגית הטלרפואה המשמשת כיום מליוני חולי לב גרמנים, גם למלחמה במחלת הסוכרת. במחקר שהחל בשנת 2006 ונמשך גם בימים אלו, צויידו 500 חולי סוכרת הסובלים גם ממחלה קרדיואסקולרית במכשיר לניטור סוכרת המחובר באמצעות קו הטלפון שבביתם אל מרכז המחקר של החברה. פנינו אל ד"ר קאי פידורה העומד בראש המחקר וביקשנו לברר מה הם מטרותיו והשלכותיו הפוטנציאליות.

מהי מטרת המחקר ומדוע בחרתם בסוכרתיים הסובלים במקביל גם מסיבוך קרדיואסקולרי ? 

"בטרם תחילת המחקר ניצבו בפנינו שלוש הנחות יסוד שכבר הוכחו במחקרים. הראשונה היתה שמחלה קרדיואסקולרית היא אחת הסיבוכים הפוטנציאליים של מחלת הסוכרת. למעשה חולי סוכרת מצויים בסיכון לפתח מחלת לב בשעור הגבוה פי 4-8 משאר האוכלוסיה. העובדה השניה היא שניתן לבלום ולהלחם במחלת הסוכרת באמצעות ניהול נכון של רמת הסוכר בדם והעובדה השלישית ואולי המוכרת מכל היא שמחלת הלב על סוגיה השונים הינה גורם התמותה מספר 1 בעולם. לכן החלטנו לערוך את המחקר באמצעות חולים הסובלים משתי מחלות אלו גם יחד ולבדוק האם טכנולוגית הטלרפואה שכבר התגלתה כיעילה מאד במעקב וטיפול בחולי לב, יכולה גם לסייע למעקב וטיפול במחלת הסוכרת.משתתפי המחקר קיבלו מאיתנו מכשיר לניטור רמת סוכר בדם שחובר אל קו הטלפון שבביתם המכונה ONE TOUCH ULTRA, המסוגל לא רק לנטר באמצעות טיפת דם בודדת, מספר פרמטרים חשובים לרבות רמת הגלוקוז בדם, אלא גם להעביר את ממצאי הבדיקה ישירות אל מרכז המחקר שלנו באמצעות קו הטלפון. משתתפי המחקר התבקשו לבצע את בדיקות ניטור הדם שלהם ולשדר אלינו את הנתונים .

כיצד שימוש בטלרפואה יכול לסייע לטיפול במחלת הסוכרת ? 

"כידוע הדרך העיקרית המקובלת כיום לטיפול יעיל במחלת הסוכרת היא באמצעות קבלת מינון נכון של תרופה בהתאם לחומרת המחלה. כדי שהרופא המטפל ידע מהו המינון הנכון, הוא נזקק לרצף של מדדים אמינים ומדוייקים, המבוססים על ניטור רמת הסוכר בדמו של המטופל. את הנתונים הללו אמורים המטופלים עצמם לספק לרופא באמצעות בדיקות דם עצמאיות שהם עורכים בביתם ורישום תוצאותיהן באופן מדוייק ומסודר. עד כאן מדובר בפרוצדורה מוכרת. אולם ישנה עובדה שמוכרת רק בקרב הרופאים והיא שישנם לא מעט מקרים בהם קיימת אי התאמה בין נתוני הניטור שמספקים להם החולים ובין מצבם בפועל. במילים אחרות ישנם חולים המייפים את תוצאות הבדיקות שלהם מסיבה זו או אחרת. הנחה זו קיבלה לאחרונה חיזוק במחקר שפורסם בירחון רפואי שמצא כי מרבית הרופאים מטילים ספק באמינות הממצאים שמספקים בידיהם החולים.

לא אכנס כאן לסיבות המובילות למצב זה אך התוצאה הינו מצב בו הרופא המטפל נדרש לקבל החלטה על סמך הבדיקות שהוא עצמו מבצע בעת ביקור המטופל אצלו בלבד ולא על סמך רצף של בדיקות קודמות. וכשמדובר במחלה כרונית כמו סוכרת למסד הנתונים יש משמעות קריטית. וכאן בנקודה זו טמונה התרומה הגדולה ואולי אפילו ניתן לומר המהפכה שמאחורי התכנית שלנו. באמצעות מכשיר הניטור שלנו כל תוצאות הניטור עוברות מידית באמצעות קו הטלפון ישירות אל תיקו הרפואי של החולה המצוי במחשבו של הרופא המטפל. הליך זה לא רק חוסך מהמטופל את הצורך לנהל יומן מסודר של תוצאות בדיקותיו אלא בעיקר מספק לרופא תוצאות אמינות ומדויקות בזמן אמת, מה שמאפשר לו לשקלל את הנתונים ולקבל את ההחלטה הרלוונטית לאותו חולה כמו למשל האם להגביר את מינון האינסולין או המלצה על הפחתה בכמות צריכת הפחמימות כיו"ב. זו למעשה הכותרת של של התכנית שלנו: ניהול נכון, יעיל, מדוייק ובזמן אמת של תוצאות ניטור רמת הסוכר בדם של קרב חולי הסוכרת, המהווה את המרכיב הקריטי ביותר בטיפול במחלה. גם חשוב לציין כי תוצאות בדיקת הדם יעמדו לא רק לרשות הרופא המטפל אלא גם לרשות המטופלים שיוכלו באמצעות קוד אישי להכנס אל תיקם האישי באמצעות רשת האינטרנט".

חולי לב ממושמעים יותר

לדברי ד"ר פידורה במהלך ששת החודשים הראשונים של המחקר כבר הבחינו החוקרים במאפיין מבדל בעל משמעות בין המשתתפים הסוכרתיים שכבר חוו בעברם ארוע לבבי משמעותי כמו למשל התקף לב לבין אלו שלא חוו זאת . הראשונים כך הוא מספר נוטים להתייחס לבריאותם בצורה רצינית מסודרת, עיקבית ומתמידה יותר, מאשר מטופלים שלא חוו ארוע מסוג זה. "אנו מניחים שהסיבה לכך היא החוויה הטראומתית כמו כאבי החזה, מצוקת הנשימה וכיו"ב שעברו המטופלים במהלך הארוע הלבבי, שמותירה אצל המטופל זכרונות שלא היה רוצה לחוות שוב . לכן אלו המשתייכים לקבוצה זו מתגלים כממושמעים יותר בכל הנוגע למשמעת הניטור שלהם, גם לגבי מחלת הסוכרת ממנה הם סובלים. במחקר שלנו ניתן לראות שאלו ששייכים לקבוצה זו עושים שימוש יעיל וטוב יותר באופציית הטלרפואה העומדת לרשותם, גם בנוגע למצבם הלבבי וגם הסוכרתי ובשיחות עימם גם עולה שאופציה זו מרגיעה אותם".

טכנולוגית הטלרפואה מצילה חיים, משפרת איכות חיים וגם מוזילה עלויות רפואיות

אחת השאלות שמבקשים רופאי וחוקרי חברת שחל בגרמניה לברר באמצעות מחקר זה היא, האם טכנולוגית הטלרפואה יכולה לא רק לסייע לחולי סוכרת לנהל בצורה טובה יותר את אופן הטיפול במחלה ואולי אף למנע אותה אלא גם להוזיל את עלויות הטיפול הרפואי בהם. הסיבה מאחורי שאלה זו היא הרפורמה שעובר בימים אלו שוק הבריאות בגרמניה. בשונה מישראל בה קופות החולים ובתי החולים משמשים גם כספקי השרותים הרפואיים וגם כמממניו, בגרמניה נטל המימון מצוי בידי חברות הביטוח והמדינה אינה מחויבת לכסות את גרעונות חברות הביטוח או בתי החולים לו יקלעו אליהן. מטרת רפורמה זו היא להפוך את כל הגורמים הקשורים על הענף הרפואי הגרמני כלומר, קופות החולים, בתי החולים וחברות הביטוח לגופים כלכליים רוחיים. אחת הדרכים לכך היא קיצוץ והוזלת עלויות הטיפולים הרפואיים של המבוטחים. ובדיוק בנקודה זו נכנסת אל התמונה טכנולוגית הטלרפואה שנועדה במקורה ובמהותה לספק "ניהול מחלה" נכון ויעיל בקרב חולים הסובלים ממחלות כרוניות כמו למשל הסוכרת ומחלות הלב וגם למנע את ההתפחות מחלות אלו בקרב אלו המצויים בקבוצות הסיכון.

על מנת לנסות ולאמוד את שאלת הכדאיות הכלכלית שתוצב בעתיד הקרוב בפני חברות הביטוח הגרמניות, החליטו עורכי המחקר של שחל בגרמניה לאסוף נתונים ראשוניים ממשתתפי המחקר ומגורמים נוספים כמו קופות החולים ובתי החולים בגרמניה. והתוצאות, מספר ד"ר פידורה ,הדהימו גם את האופטימיים ביותר מקרב המעורבים במחקר. "במרבית המחקרים שנערכו בעבר בשאלת העלות-תועלת הכלכלית הטמונה בטלרפואה, נמצא כי אכן מדובר בתועלת כלכלית ממשית לאורך זמן . במחקר הנוכחי נדהמנו לראות תוצאות מדהימות כבר אחרי שישה חודשים בלבד מתחילתו: אחוז האישפוזים בקרב משתתפי המחקר היה נמוך משמעותית ביחס לכמות האישפוזים בקרב כלל חולי הסוכרת בגרמניה. מצאנו גם כי זמן האישפוז והשהות של אלו בבתי החולים היה קצר באופן משמעותי ביחס לכלל חולי הסוכרת. מדובר בממצאים מאד מעניינים, אך בשלב זה מוקדם עדיין בכדי לקבע האם קיים קשר בין המחקר שלנו לבין תוצאות אלו. אולם יחד עם זאת כבר בשלב זה ניתן לנסות ולפרש תוצאות אלו בשתי דרכים: הראשונה מניחה שניטור קבוע של חולים ואיסוף המידע במסד נתונים מסודר ורציף יכול להוביל לחסכון משמעותי בזמן הבדיקות שנדרשים החולים לעבור בבתי החולים. השניה היא שחולים המנטרים את עצמם באופן סדיר וקבוע, כבר רגילים לנוכחותה של המחלה בחייהם ומשכך יכולת ההחלמה שלהם טובה ומהירה יותר מאשר כאלו שאינם מנהלים את הטיפול במחלה בצורה טובה. חולים "מסודרים" מכירים את המחלה ואת השלכותיה על חייהם, יודעים כיצד להתנהל במצבים חריגים והמודעות המעשית שלהם אל המחלה מובילה אותם לניהול המחלה בצורה איכותית ויעילה יותר מאשר אלו שמתעלמים ממנה.

אך עלי להדגיש שאנו מצויים עדיין בשלבים מוקדמים של המחקר וממצאים אלו דורשים עיבוי והוכחות נוספות שיבוצעו במהלך השנה הקרובה. יש לציין כי חברות הביטוח בגרמניה מגלות עניין רב במחקר שלנו ובתוצאותיו, בעיקר מהזוית הכלכלית שלו. אם אכן יוכח בסופו של דבר שניטור קבוע ונכון של מחלת הסוכרת באמצעות טלרפואה מאפשר צמצמום משמעותי בשעור האישפוזים ומשך האישפוז אזי המשמעות הכלכלית של כך עבור חברות הביטוח הינה אדירה. רק לשם המחשה, במהלך ששת החודשים הראשונים של המחקר שלנו עלה , ששעור החסכון הממוצע לכל מטופל שהשתתף במחקר עומד על סכומים ניכרים וכבר ניתן להבין שלא רק שמדובר בהטבה משמעותית באיכות חייהם של חולי הסוכרת אלא גם בחסכון של סכומי עתק עבור חברות הביטוח".

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.