ההיבט הכלכלי של מחלות הלב

מחלות לב הן יקרות לטיפול.
העלות של צנתור לב טיפולי דחוף למשל, מגיעה ל – 40000 ₪, ניתוח מעקפים עולה כ 60000 ₪ והשתלת לב רבע מיליון שקלים.

הטיפול במחלת הסוכרת בלבד, המהווה את אחד מגורמי הסיכון החשובים להתקף לב, מגיע ל 13% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות.
לא רק קופות החולים והמדינה נושאות בנטל, אלא גם האזרח הפרטי.
בכל הנוגע להשתתפות האזרח בתשלומים עבור שירותים ותרופות, ישראל ניצבת במקום השלישי בקרב הארצות המפותחות . רק בשוויץ ובארה"ב התשלום הממוצע לנפש גבוה יותר.
ידוע שכ – 20% מהחולים הכרוניים שהכנסתם נמוכה מוותרים על חלק מהתרופות להן הם זקוקים בשל גובה ההשתתפות העצמית.
האינטרס להוריד עלויות משותף לאזרח הפרטי, לקופות ולמדינה.

הרפואה המונעת כחיסכון
מחקר שבוצע ב 23 מדינות בעלות הכנסה נמוכה – בינונית, בדק מה תהייה השפעתן של תוכניות הסברה לתזונה נכונה ולמניעת עישון על התמותה והתחלואה.
החוקרים הגיעו למסקנה שבעשר שנים ניתן להפחית 13.8 מיליון מקרי תחלואה ותמותה,שרובן הגדול מחלות לב, רק באמצעות חינוך והסברה.
כשהוערכו העלויות של חינוך כזה (פרסומות, הדרכה, חקיקה, אכיפה וכו’ ) הגיעה עלותן בממוצע לדולר לאדם.

ניהול מחלות
דרך אחרת לחיסכון אשר בשנים האחרונות זוכה לתשומת לב הולכת ועולה היא – ניהול מחלות כרוניות
(DISEASE MANAGEMENT ).
העיקרון בניהול מחלה הוא לא להסתפק בטיפול בחולה כאשר הוא יוצא מאיזון, אלא, דווקא להשקיע משאבים על מנת לשמור אותו במצב מאוזן ולמנוע הידרדרויות.
המשמעות הכלכלית של מניעת יציאה מאיזון היא הפחתה בימי אשפוז, פחות אובדן של ימי עבודה ופחות התערבויות רפואיות יקרות.
כיצד מנהלים את המחלה? מבצעים ניטור יומי של מדדים רפואיים.
ניתן להעביר באמצעות הטלפון מידי יום נתונים רפואיים כמו: לחץ דם, דופק, משקל, אקג ועוד.
בכל סטייה של מדדים אלו מערכי הבסיס, מגיבים בהתערבות רפואית עדינה אך מיידית.
בנוסף, באמצעות הדו שיח עם החולה מספקים לו ידע והסברה על מחלתו ושומרים על ההיענות שלו לטיפול, שהיא אחד הפקטורים החשובים בקביעת ההצלחה הטיפולית. הניסיון מוכיח כי מערכות כאלו מפחיתות בין 60% – 70% מסך האשפוזים החוזרים, משפרות איכות חיים וכמובן חוסכות עלויות.

 


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.