התפיסה הרווחת בעולם המערבי, כי בעיות לב הינן נחלתם של הגברים וכי סרטן השד הינו גורם התמותה העיקרי בקרב נשים, אינה נכונה. בלשון המעטה. מחלות לב בכלל ואוטם שריר הלב בפרט הינם גורמי התמותה העיקריים בקרב נשים וחוסר המודעות לעובדה זו, עולה מדי יום בחייהן של נשים רבות ברחבי העולם וגם בישראל .
נשים ומחלות לב. כתבה אופטימית עם אזהרות לנשים ולאלו שאוהבים אותן

ד"ר בלה קויפמן
מומחית למחלות לב – המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי


היא מתעוררת מדי בוקר בשעה 06:00 בדיוק, נוטלת את התיק שהכינה ערב קודם לכן, המכיל מגבת, משקפי שחייה, כובע גומי ובגד ים, נכנסת אל רכבה ונוסעת מרחק של חצי שעה אל בריכת השחייה הקרובה ביותר לביתה. בשעה 06:45 בדיוק ולאחר כמה דקות  של חימום, היא נכנסת לבריכה ויוצאת מהמים רק כעבור שעה וארבעים בריכות. דבר בהתנהלותה הרגועה של האישה בת ה-53, אם לחמישה ומנהלת מוסד חינוכי גדול במרכז הארץ, אינו יכול להעיד על שעבר עליה שנתיים בלבד קודם לכן. "אני לא אשכח את הרגע הזה כל חיי" משחזרת שלומית (שם בדוי) את הבוקר ששינה את חייה, בערב יום כיפור 2005.
אך בטרם אספר את סיפורה של שלומית, המייצג היטב את התופעה הנפוצה בישראל ובעולם כולו והמכונה "חוסר מודעות לגבי נשים ובעיות לב", יש לחזור תחילה מספר שנים אחורה.

עד לפני שנים לא רבות, נחשבה מחלת הסרטן וסרטן השד בפרט, כגורם החרדה הגדול ביותר בקרב נשים. מרבית מסעי הפרסום של ארגוני הבריאות ברחבי העולם התמקדו סביב מחלה זו והדרכים לאבחונה, מניעתה וההתמודדות עימה. אך כל אותן שנים ולמעשה, מאז ומתמיד, רחשה מתחת לפני השטח סכנה גדולה הרבה יותר, שרק לאחרונה החלה לקבל את תשומת הלב הראויה לה: בעיות לב בקרב נשים.

 

"..באותו יום אמורה הייתה להיערך בביתנו ארוחה מפסקת לכ-15 מוזמנים מקרב משפחתנו ושכנינו" ממשיכה שלומית את סיפורה. "לא ישנתי טוב אותו לילה, כי אחד מבניי שירת כלוחם בעזה ובתי הבכורה עמדה בפני מבחנים במסגרת לימודיה בפקולטה לרפואה והייתה מאד לחוצה לקראתם..".

עד לאותו יום, ניהלה שלומית חיים שגרתיים למדי. לצד עבודתה בניהול המוסד החינוכי, שצוותו מונה 45 עובדים ואנשי סגל, היא גם הקדישה מספר שעות מדי שבוע בארגון התנדבותי שטיפל בנוער במצוקה. מעולם לא עישנה, לא סבלה מעודף משקל וצריכת האלכוהול שלה הסתכמה בלא יותר מאשר כוס יין אחת בערב שישי. גם עברה הרפואי, לדבריה, לא הכיל שום פרט חריג לגילה. למעט אשפוז בודד בגין ניתוח שבר בגיל 35 "..תמיד הרגשתי מצוין ולא היו לי כל בעיות בריאותיות..". היום היא מודה שטעתה ובגדול.

 

"..קמתי בשעה 06:00 והתחלתי להתארגן לקראת החג, כשפתאום התחלתי לחוש בלחץ בחזה. אמנם, היה זה לחץ חזק במיוחד שנמשך כמה שניות, אך לא התרגשתי כי זו לא הייתה הפעם הראשונה שחשתי בכאב מסוג כזה ותמיד הנחתי שזו תוצאה של לחץ או אולי עייפות..".

וכאן, בדיוק בנקודה זו, טמונה המלכודת הנובעת מן התפיסה המוטעית השגורה לא רק בקרב נשים וכלל האוכלוסייה אלא לעיתים, גם בקרב הקהילה הרפואית עצמה. בעיות לב, קרי, התקפי לב, אוטם שריר הלב ושבץ מוחי המוביל להתקפי לב, מהווים את גורם התמותה העיקרי של נשים בעולם. מספרן של קורבנות מחלות מסוג זה עולה בהרבה על קורבנות מחלת הסרטן.

אך כאמור, לא מדובר בחוסר מודעות מצד הנשים בלבד. גם בקרב הרופאים, המודעות לקיומן, מהלכן והשלכותיהן של בעיות לב בנשים, סבלה מחוסר תשומת לב משך שנים ארוכות. למעשה, רק לפני עשרים שנה החלה הקהילה הרפואית בעולם לגלות עניין בסוגיה זו ורק לפני כעשור החל העניין לתפוס תאוצה. ואכן, שורה ארוכה של מחקרים שנערכו ברחבי העולם סביב סוגיית נשים ובעיות לב, העלו ממצאים חדשים, מעניינים ובעיקר מפתיעים עבור הקהילה המדעית והמחקרית, שחלקם גרר לא מעט תהיות על מה שנחשב עד אז כמידע בדוק. על פי אחד הממצאים הבולטים ששב ועלה במחקרים אלו, קיים הבדל מהותי בין גברים ונשים, לא רק בביטוי הקליני ובתסמינים של בעיות הלב, אלא גם בגורמי התפתחותן, השתלשלותן, דרכי הטיפול בהן  והיבטים הפסיכו-סוציולוגיים הקשורים להיווצרותן. אצל גברים לדוגמא, הופעת לחץ בחזה או כפי שמוגדרת התופעה בספרות המקצועית "תעוקת חזה", עלולה, בלא מעט מקרים, להוות תסמין לאוטם שריר הלב. אצל נשים, לעומת זאת, התסמינים העלולים להיות קשורים לאוטם שריר הלב אינם באים לידי ביטוי במרכז החזה דווקא. במילים אחרות, נשים סובלות מתסמינים המוגדרים כבלתי טיפוסיים או לא – קלאסיים כגון: עייפות, בחילה, קוצר נשימה וכאבים המתמקדים דווקא בכתף, בלסת ובגב העליון ולא במרכז החזה. כ- 95% מהנשים שעברו אירוע של אוטם בשריר הלב חוו סימנים מקדימים כחודש טרם האירוע, אך גם אלו שונים מאשר אצל גברים ועלולים לכלול עייפות בלתי מוסברת, קוצר בנשימה, הפרעות שינה ואף צרבות.
מה שהציל את חייה של המורה הותיקה ממוות בטוח היה מזל או גורל. תלוי את מי שואלים. "הדבר היחיד שאני זוכרת מהאירוע היה שבשלב מסוים התכופפתי כדי להרים את העיתון ממפתן הדלת, כשפתאום חשתי צביטה אדירה בחזה. כאילו מישהו נתן לי בוקס במרכז החזה ובמקביל לחץ לי על הלב עם מלחציים. הכאב היה כה חד שאיבדתי את ההכרה…".

את האמבולנס הזעיקה שכנתה של שלומית. זו  התעוררה באותו יום מוקדם מהרגיל ושהתה במטבח ביתה ממול, כשהבחינה בשכנתה מחוסרת ההכרה שרועה על סף ביתה. האבחנה של רופאי בית החולים "סורוקה" הייתה מידית –  התקף לב. למזלה של שלומית, תושייתה של שכנתה ותגובתם המהירה של אנשי הצוות הרפואי הצילו את חייה. כיום היא ממשיכה לנהל את שגרת חייה בדיוק באותה דרך  אליה התרגלה משך שנים ארוכות, למעט שינויים קלים אך משמעותיים. "ראשית, לפני כן מעולם לא עסקתי בפעילות גופנית כי זה לא עניין אותי ומאחר ומעולם לא סבלתי מבעיות משקל, גם לא מצאתי צורך לעסוק בספורט. עד אז, כל הנשים שהיו בסביבתי הקרובה ועסקו בספורט, אם דובר  בקולגות או בחברות, הרי שכולן עשו זאת כדי לרדת במשקל ואני אפילו תמיד השווצתי בפניהן ולפעמים אפילו קצת עקצתי אותן, שאני יכולה לאכול מה שאני רוצה מבלי להשמין בגרם מיותר. על זה נאמר "צוחק מי שצוחק אחרון"… בנוסף, מאז האירוע, כל אישה שמצויה בסביבתי ומכירה את המקרה שלי וסובלת או סבלה מכאב כל שהוא בחזה, פונה לקופת חולים במטרה לברר את המקור לכאב ולא מזניחה את זה כפי שהזנחתי אני. אבל התובנה הכי חשובה שקיבלתי מהאירוע שלי היא שהחיים יכולים להיות לא רק יפים אלא אפילו מצוינים, גם אחרי התקף לב קשה. אולי אפילו טובים יותר מאשר היו לפני כן. היום אני פחות נוטה להתרגש ולהילחץ כאשר המצב אינו דורש זאת. אני שוחה ארבע פעמים בשבוע ועושה צעידות כמעט מדי ערב עם אחת מחברותי. לא רק שזה בריא ונותן תחושה נפלאה אלא שזה גם מאפשר לנו להשלים פערים ולדבר על נושאים שבעבר לא נמצא להם הזמן…בנוסף, מאז המקרה אני נתונה תחת מעקב קרדיולוגי ופעם בכמה חודשים אני מגיעה לבדיקה וכך, מקווה שלא תהיינה לי הפתעות כאלו בעתיד. בהחלט, האירוע הזה היה הפתעה גדולה ומבהילה, לא רק עבורי ועבור בני משפחתי אלא גם עבור הרופא שלי, שלא ידע שפיתחתי היצרות בכלי הדם, מאחר שמעולם לפני כן לא התלוננתי בפניו על הלחצים בחזה. זו הפתעה שאני לא מאחלת לאף אחת או אחד..".

מי מצויה בקבוצת סיכון ומה ניתן לעשות כדי למנוע או לצמצם את הסיכון ללקות במחלת לב ?

ראשית ובדומה לשלומית, כל אישה יכולה להתגבר על מחלת לב, גם אם מדובר בהתקף לב קשה ולהמשיך ולנהל חיים תקינים, בריאים ומהנים. אך לא פחות חשוב מכך, ניהול אורח חיים בריא ותקין ומעקב רפואי מתאים – כמו זה שמנהלת שלומית כיום – יכול למנוע או לפחות לצמצם משמעותית את הסיכון לחלות במחלת לב. ולשם כך, אנסה להבהיר מי מצויה בסיכון ומה ניתן לעשות.
בעיות לב, כאמור, אינן נחלתם של גברים בלבד. נשים חשופות ומצויות בסיכון ללקות בהתקפי לב, שבץ ומחלות קרדיו-וסקולאריות אחרות באותה מידה כמו גברים ועל פי מחקרים, החל מגיל 60, הסיכון עבור הנשים הופך לגבוה יותר. למעשה, מחלות אוטם שריר הלב הגורמות להתקפי לב, הינן הגורם העיקרי לתמותה בקרב נשים. בארה"ב בלבד, מספר מקרי המוות כתוצאה ממחלות לב, התקפי לב ושבץ אצל נשים הינו כפול (!) מאשר בגין הסרטן לסוגיו, לרבות סרטן השד. איגוד הלב האמריקני, הארגון הגדול ביותר בעולם לחקר מחלות הלב, זיהה במחקריו מספר גורמים המגבירים את הסיכון ללקות בהתקפי לב ושבץ לב בקרב נשים. ככלל, ככל שאישה חשופה למספר גדול יותר של גורמי סיכון, כפי שיתואר בהמשך כתבה זו, כך גם עולים סיכוייה לחלות במחלת לב. עם זאת, חשוב לדעת שכמה מגורמים אלו ובהם מגדר, גזע, הזדקנות, גנטיקה ורקע רפואי משפחתי, אמנם אינם מצויים בשליטתנו ולמעשה נולדנו איתם, אך לצידם יש לא מעט מרכיבי סיכון חשובים לא פחות, הניתנים בהחלט לשליטה ואבחון, צעדים העשויים לצמצם משמעותית את הסיכון.

גורמי הסיכון לבעיות לב והתקפי לב אצל נשים שאינם ניתנים לשליטה

גיל – ככל שעולה גילה של האישה, כך גם עולים סיכוייה לחלות במחלת לב, שבץ או התקף לב.
 מגדר  - מחקרים הוכיחו כי אמנם, גברים מצויים בסכנה גדולה יותר מאשר נשים ללקות בהתקפי לב ולרוב, הם סובלים מאירועים אלו בגיל צעיר יותר מאשר נשים, אך במקביל, הוכח גם כי מספר הנשים הלוקות בשבץ לב מדי שנה גבוה בצורה משמעותית ממספר הגברים. בארצות הברית לבדה, ה"יתרון" של הנשים על הגברים בתחום זה, מתורגם לכ-50 אלף מקרים מדי שנה.  60% אחוזים ממקרי התמותה בקרב כלל האוכלוסייה בעולם המערבי כתוצאה משבץ מוחי, הינן נשים. אמנם, בתקופת הפוריות שכיחות מחלות לב בקרב נשים הינה נמוכה יותר בהשוואה לשכיחות המחלה בגברים וזאת בשל ההגנה החלקית שמעניקים האסטרוגנים לנשים, אך עם השנים, גם הגנה זו מצטמצמת וכעשר שנים לאחר ההפסקה בהפרשת הורמוני המין הנשיים מן השחלות, עולה בהדרגה שכיחות מחלות לב אצל נשים, ובסביבות גיל 65 היא אף משתווה לשכיחות בגברים ולעתים אף עולה עליהם.
תורשה – בנקודה זו, קיים שוויון בין הגברים לנשים. ככלל, כאשר קיים רקע של בעיית לב אצל אחד מבני המשפחה שדרגת קרבתם גבוהה, הן הנשים והן הגברים במשפחות אלו חשופים לסכנה ללקות בלבם. גם לגזע יש משקל בסוגיות אלו. נשים שחורות מצויות בסכנה גבוהה יותר ללקות בהתקף לב או שבץ, מאשר נשים לבנות. ככלל, מחקרים מצאו כי גברים ונשים ממוצא אפרו-אמריקני חשופים בשיעור גבוה יותר ובצורה משמעותית למוות כתוצאה ממחלות לב ושבץ, בהשוואה ללבנים.
 עבר רפואי – התקף לב קודם, שבץ או TIA (התקף איסכמי חולף – הפסקה קצרה באספקת  נוזל הזורם באופן קבוע בגוף דרך עורקים וורידים; הדם מהווה אמצעי להעברת מגוון רחב של חומרים בין מסה של רקמה עצבית בדרגת התפתחות גבוהה היוצרת את החלק העליון של מערכת העצבים המרכזית, שבהמשכה כלפי המוח, שגורמת להפרעה חולפת "תוצאה של מסרים מקולטני תחושה שנרשמים במוח כמידע על הסביבה. המוח המודע מפענח מסרים מקולטנים בתחושה, תנועה, ראיה או דיבור) – נשים שחוו התקף לב מצויות בסיכון גבוה יותר לחוות אותו שנית, ביחס לנשים אחרות. 22% אחוזים מן הנשים בגיל 69-40 אשר שרדו התקף לב או שבץ ראשון , יחוו אירועים אלו פעם נוספת תוך חמש שנים. גם התקף איסכמי חולף הינו סיכון ואינדיקציה לשבץ.

 

 גורמי סיכון הניתנים לשליטה וטיפול, באמצעות שינוים בהרגלים וסגנון החיים.

עישון – עישון הינו אחד הגורמים העיקריים למחלות לב ומוות והראשון ברשימת הגורמים שניתן להימנע מהם. גם בקרב נשים, עישון מהווה גורם מרכזי למחלות לב.  נשים מעשנות מצויות בסיכון מוגבר ביותר לחוות התקף איסכמי, אך לא רק הן. גם עישון פסיבי טומן בחובו סכנות רבות לנשים. חשיפה ממושכת לעשן סיגריות במקומות העבודה, בבית או במקומות בילוי, מגבירה אף היא את הסכנה ללקות בשבץ והתקפי לב. נשים מעשנות, הנוטלות במקביל גלולות למניעת הריון, מצויות בסיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב ו/או שבץ מוחי, מאשר נשים מעשנות שאינן נוטלות גלולות וכמובן, מאשר אלו שאינן מעשנות כלל.
יתר לחץ-דם  - לחץ דם גבוה הינו הגורם מספר אחד בעולם למחלות לב ומוות. קבוצת הנשים המצויות בסיכון לסבול מלחץ דם גבוה הן נשים הסובלות ממשקל עודף, בנות למשפחה שבעברה מקרים של לחץ דם גבוה, נשים אשר סבלו מיתר לחץ דם במהלך תקופת ההיריון, נשים הנוטלות סוגים מסוימים של גלולות למניעת הריון ונשים בגילאים בהם כבר פסקה הפעילות ההורמונאלית (נשים במהלך ולאחר המנופאוזה).
 סוכרת – נשים הסובלות ממחלת הסוכרת (בהשוואה לאלו שלא), מצויות בסיכון הגבוה פי שתיים עד ארבע למות ממחלת לב ומצויות בסיכון גבוה אף יותר ללקות בשבץ.  ככלל, אנשים הסובלים מסוכרת סובלים לעיתים קרובות גם מלחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ומשקל עודף, גורמים שרק מעלים אף יותר את הסיכון ללקות במחלת לב.
 כולסטרול גבוה  - רמת כולסטרול גבוהה בדם הינה גורם סיכון משמעותי לחלות במחלת לב או ללקות באירוע מוחי. מחקרים מצאו, כי החל מגיל 55, רמת הכולסטרול אצל נשים גבוהה יותר מאשר אצל גברים. רמה גבוהה של LDL ("הכולסטרול הרע") מעלה את הסיכון לחלות במחלת לב והתקפי לב. רמות גבוהות של HDL ( "הכולסטרול הטוב") מקטינות סיכון זה בצורה משמעותית. מחקרים גם מצאו שרמות נמוכות של ה"כולסטרול  הטוב" מהוות סיכון גבוה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
רמת טריגליצרידים גבוהה – הטריגליצרידים (triglycerides) הינם חלק משומני הדם – חומצות שומן המהוות חלק מהכולסטרול הכללי. אצל אנשים הסובלים מהשמנה, ערכם בדם מושפע בעיקר מצריכת מזונות עשירי פחמימות, שומנים רוויים וסוכרים. הדרך הטובה ביותר לנרמול הערכים הינה שינוי הרגלי התזונה ומעבר לתזונה נכונה ומאוזנת. במקרים של רמת טריגליצרידים גבוהה, ניתן גם להבחין בדרך כלל ברמה גבוהה של כולסטרול "רע" בדם ובמקביל, ברמה נמוכה של כולסטרול "טוב", גורמים המעלים את הסיכון לחלות בסוכרת. עם זאת, מדענים טוענים שרמת טריגליצרידים גבוהה כשלעצמה, אינה ניתנת להגדרה כגורם סיכון  למחלות לב. על פי מחקרים שנערכו בנושא, רמת הסיכון אצל נשים הסובלות מרמת טריגליצרידים גבוהה, גבוה יותר מאשר אצל גברים.
 פעילות גופנית – מחקרים שונים הראו שהעדר פעילות גופנית מהווה גורם סיכון למחלות לב ובצורה עקיפה, גם עלול להעלות את הסיכון לשבץ. מחקרים שנערכו סביב הקשר בין פעילות גופנית ומחלות לב העלו שפעילות גופנית קבועה ונכונה מקטינה את הסיכון לחלות במחלת לב ב- 50% או במילים אחרות, סיכוייה של אישה שאינה עוסקת בפעילות כגופנית ללקות במחלת לב כפולים מאלו של אישה פעילה. הדבר נכון אף יותר לגבי נשים שאינן פעילות גופנית ובמקביל, אוכלות יתר על המידה. במקרים רבים, משקל עודף עלול להוביל לרמה גבוהה של כולסטרול, ללחץ דם גבוה ולמחלות לב ושבץ. איגוד הלב האמריקני ממליץ לבצע לפחות 30 דקות של פעילות גופנית מדי יום.
השמנה ועודף משקל – השמנה מוגדרת כ- 30% שומן גוף אצל נשים ומעל 25% שומן גוף אצל גברים. יש להבחין בין המונחים "השמנה" ו "עודף משקל". ספורטאים בעלי שרירים מפותחים, לדוגמא, שוקלים הרבה יותר ממה שהם "אמורים" לשקול בהתאם לגובהם, אך אינם מוגדרים כשמנים. אם הינך סובלת משומן יתר בגוף – בעיקר כאשר הוא מרוכז סביב המותניים – דעי כי הינך מצויה בסיכון לסבול מבעיות בריאותיות שונות, לרבות לחץ דם גבוה, רמת כולסטרול גבוהה בדם, סוכרת, מחלות לב, שבץ ורמת טריגליצרידים גבוהה.

 אילו גורמים נוספים תורמים לסיכון אצל נשים לחלות במחלת לב ושבץ?

צריכה מופרזת של אלכוהול – הסיכון לחלות במחלת לב הינו נמוך יותר אצל אנשים הצורכים אלכוהול בכמות סבירה (ממוצע של כוס משקה אחת ליום לאישה) בהשוואה לאלו שאינם צורכים אלכוהול בכלל. עם זאת, אין זה מומלץ כי אנשים שלא נהגו לצרוך אלכוהול , יתחילו לשתות אלכוהול או יגדילו את הכמות אותה נהגו לצרוך. שתייה מופרזת או "שתיית סוף שבוע" (binge drinking) עלולה להוביל להשמנת יתר, רמה גבוהה של טריגליצרידים, סרטן ומחלות אחרות, עלייה בלחץ הדם, כשל לבבי ואף להוביל לשבץ. על נשים בהריון חל איסור צריכת אלכוהול בשום צורה.
תגובה פרטנית למצבי לחץ ("סטרס") – עד היום, מחקרים טרם קבעו בדיוק מה תפקידו של ה"סטרס" בהתפתחותה של מחלת לב. אנשים מגיבים בדרכים שונות למצבי לחץ וההגדרה של לחץ משתנה מאדם לאדם. תגובות לא בריאות למצבי לחץ עלולות להוביל לדפוסי התנהגות מסוכנים אחרים, כגון עישון ואכילת יתר.

סיכום: אמנם, כל מה שצוין בכתבה זו חשוב ויש להתייחס אליו ברצינות המלאה אך יחד עם זאת, אין צורך להיבהל שהרי חרדה אינה בריאה ללב. כל מה שנדרש הוא, להיות עם היד על הדופק. כלומר, לאכול בריא, לקיים פעילות גופנית שמתאימה לגילכם ולמצבכם, להתרחק מסיגריות כמו מאש ולקיים מעקב רפואי מפעם לפעם. והכי חשוב, אם מופיע לחץ בחזה או תסמינים חדשים אחרים, לא להזניח אותם ולגשת להיבדק ולא פחות חשוב מכך, להמשיך או להתחיל ליהנות מהחיים, כי אין לו לאדם דבר בריא מאשר לב שמח.

50% ממנויי שחל הן נשים, 48% מהפניות למוקד הרפואי הן מנשים.

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.