דרך הביניים תמיד נחשבה ל"שביל הזהב" המאוזן. מחקר חדש מגלה כי הדבר נכון גם באימוני ספורט הנחשבים בריאים

מאת: רועי שני

מחקר חדש רומז כי פעילות ספורטיבית אינטנסיבית מדי, החוזרת על עצמה באופן סדיר, קבוע ותכוף – גורמת לעליית הסיכון הסטטיסטי היחסי לפתח הפרעות קצב לב.

הפרעות קצב לב הוא כותרת לשורה של בעיות רפואיות בתזמון פעילות הלב – החל מהפרעות קלות ושכיחות שניתנות לטיפול תרופתי טוב, ועד להפרעות חמורות או נדירות, היכולות להביא גם לסכנת חיים.

"למרות שלפעילות גופנית נמרצת יש גם יתרונות בריאותיים, מהמחקר שלנו בנושא עולה כי אתלטיים מקצוענים המתעמלים תדיר בסבולת לב ריאה גבוהה – עלולים להיות בסיכון גבוה יותר ללקות בהפרעות בקצב הלב", אומר ד"ר אנטוני אייזר מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק (NYU).

אייזר כתב את הדברים במאמר מדעי שפורסם לאחרונה בכתב העת החשוב American Journal of Cardiology.

לצורך המחקר עיבדו החוקרים מידע רפואי של 16,921 משתתפים בריאים. האינפורמציה הרפואית אודות המשתתפים החלה להיאסף משנת 1982. במרוצת שנות המחקר פיתחו 1,661 מהמשתתפים (או קצת פחות מ-10% מאוכלוסיית הנבדקים) הפרעות בקצב הלב.

המשתתפים נתבקשו למלא שאלון שבירר, בין היתר, אודות הרגלי הפעילות הגופנית שלהם, ובפרט אם הם נוהגים לאתגר את סבולת הלב-ריאה שלהם עד לכדי הזעה והתנשפות.

מעיבוד הנתונים עולה כי בהשוואה למשתתפים שלא נוהגים לעסוק בפעילות גופנית נמרצת, אלו שעסקו בה בין 5-7 פעמים בשבוע העלו את הסיכוי לפתח הפרעות בקצב הלב ב-20%.

בבחינת הנתונים של אלו שנוהגים לעסוק תדיר בפעילות גופנית נמרצת, עולה כי הקשר שהתגלה להפרעת קצב תקף רק בקרב גברים עד גיל 50 וכן בקרב אצנים (אלו שרצים כל בוקר בפארק).

יש לציין כי בדומה לכל מחקרי התצפית, מחקר זה אינו מחזיק בהוכחה מדעית גורפת בנוגע לסיכון שטומנת בחובה פעילות גופנית נמרצת, וייתכן כי בנושא מעורבים גם גורמים נוספים שאינם ידועים ושלא נלקחו בחשבון במהלך עיבוד התוצאות.

להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.