אנשים רבים העוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע מגלים כי בחיי היום יום הם מתקשים בביצוע פעולות פשוטות לכאורה כמו כיפוף או עמידה יציבה. במרבית המקרים כך טוענת שיטת "האימון הפונקציונאלי", הסיבה לכך היא, אימון השרירים הלא נכונים עבור שגרת חיינו.

אז כיצד בכל זאת ניתן להשיג או לשמור על גזרה חטובה וגם על יכולות פונקציונאלית יומיומיות טובות ? אולי באמצעות האימון הפונקציונאלי.
אור רם
מדריך מוסמך בכושר גופני, הרזיה, אורח חיים בריא ושיקום פציעות.


מקורו של האימון הפונקציונלי הינה בקונספציה הדוגלת בחזרה אל הפעילות הטבעית שלנו, כלומר, מדוע לבצע אימונים ופעילויות בחדר כושר בדברים שאינם רלוונטים לשיגרה היומית שלנו, אם אפשר להקדיש את אותו זמן ואותם מאמצים בפעילות גופנית שתשרת אותנו גם בעתיד ולאורך זמן.

בשנים האחרונות התפתחה בעולם הכושר הגופני נישה חדשה שהולכת וצוברת פופולריות רבה הן בקרב המאמנים והם בקרב המתאמנים והיא "האימון הפונקציונאלי" או במילים אחרות, אימון ממוקד מטרה. משמעותו – אימון תפקודי המשרת או משלים את פעילותיו של המתאמן בחיי היום יום. ניקח לדוגמא אדם המשמש בתפקיד ניהולי או מנהלתי כל שהוא המחייב ישיבה ממושכת במשך היום בחדרי ישיבות או מול המחשב תוך מעט מאד פעילות פיסית. כאן נכנס לתמונה האימון הפונקציונאלי אשר באמצעותו ניתן להשלים את סוג וכמות הפעילות הנדרשת על מנת שיוכל לשמור על רמת כושר גופני מספקת לשם שמירה על בריאות תקינה. דוגמא נוספת, אם המתאמן הינו שחקן גולף מקצועני או לחילופין קשיש הזקוק לחיזוק שריריו, אז גם במקרים אלו האימון ממוקד המטרה מאפשר להכינם לשם כך. במילים אחרות אימונים אלו נועדו לשפר את התפקוד היומיומי של המתאמן או פעולות ספציפיות בו.

אחד היתרונות של "האימון הפונקציונאלי" הינו בכך שניתן לבצע אותו בכל מקום, בצורה פרטנית כאימון אישי או כחוג קבוצתי, בבית, בחדר הכושר, במשרד, בפארק או בכל מקום אחר, ובלבד שהמחשבה מאחורי כל תרגיל במהלך האימון תהיה ממוקדת בשאלה "כיצד תרגיל זה ישרת אותי בשיגרה היומית שלי ".

שיטת "האימון הפונקיונאלי" מבוססת למעשה על שילוב יצירתי ומעניין של מספר עקרונות מעולמות הפיזיותרפיה, הפילאטיס והאימון הגופני, תוך התאמתם לעולמנו ולאורח החיים המודרני. בארצות הברית כבר תפסה שיטה זו תאוצה ומליוני אמריקנים כבר מתאמנים בה בהתאם לאופי וסגנון שיגרת חייהם. גם בישראל נחשב "האימון הפונקציונאלי" כלהיט התורן והחל למשוך אליו מאמנים ומתאמנים רבים.

אימונים אלו אינם מייחסים חשיבות רבה לנושאים כמו היפרטרופיה (הגדלת נפח השריר) אלא בעיקר לסוגיות יומיומיות חשובות הרבה יותר כגון יציבות, שיווי משקל, שרירי הליבה (השרירים המייצבים) קואורדינציה וחיזוק ההולכה העצבית.

 

באימון הפונקציונאלי יבחר המאמן לשלב שורה של תרגילים שיפעילו יחד קבוצות שרירים גדולה יותר מאשר באימון ה"רגיל" בחדר הכושר. לדוגמא: אימון הכולל כפיפת המרפק, יכלול לא רק ישיבה ובידוד של כופפי המרפק אלא גם עמידה על רגל אחת המאתגרת את שיווי המשקל, שרירי הרגליים, הבטן והגב. ניתן להמשיל את ההבדל בין השיטה המסורתית של "בודי בילדינג" (פיתוח גוף) לבין השיטה הפונקציונלית כהבדל שבין תוכנה וחומרה. בפיתוח גוף עובדים על מערכת השרירים, כדי להשיג ביצועים טובים יותר, ואילו באימון הפונקציונאלי מתמקדים במערכת העצבים וב"תשתיות" שישמשו אותנו גם בגיל מבוגר במצב בו קיימת הצטמצמות של מסת השריר. במסגרת התרגילים נעשה שימוש במגוון רחב של אמצעים כגון : כדור גדול (FIT BALL או SWISS BALL) , "פיתה" (AIR DISC) "בוסו" , נעלי אפוס, פטריה לשיווי משקל , משקולות חופשיות, מכשיר כבלים (CABEL PULLY) , גליל של פילטיס ועוד.

לאימון הפונקציונאלי יתרונות משמעותיים במספר תחומים :

• שיפור היציבה: יציבה לקויה נובעת לא אחת משרירים חלשים והשתלטות של שרירים אחרים ש"לקחו פיקוד". "כתפיים עגולות" או "גיבנת של עובדי מחשבים" הינן דוגמאות אופייניות למצבים אלו. לפני כשנה פנה אליי איש היי-טק שסבל מבריאות ירודה לרבות יציבה בעייתית. באמצעות אימונים שכללו תרגילים לחיזוק השרירים המייצבים של השכמות והכתפיים הצלחנו יחד לשפר משמעותית את היציבה שלו ומכאן גם את הבטחון העצמי שלו.

• מניעת פציעות: אימון נכון יכול לא רק לחזק את הגוף אלא גם להכינו בפני מניעת פציעות: לקראת החורף פונים אלי אנשים רבים המתכננים חופשת סקי ומבקשים שאכינם לקראתה. באמצעות אימון פונקציונאלי נכון ניתן לצמצם פגיעות ופציעות במהלך ביצוע סקי בצורה דרמטית.

• גמישות מוגבלת של המפרקים, השרירים או הרקמות הרכות יכולה לנבוע מבעיה רפואית או מהעדר פעילות גופנית מספקת והיא אינה אופיינית לכל הגילאים. במסגרת אימון פונקצינואלי ניתן לשים דגש על על הגדלת טווחי התנועה, גמישות המפרקים ומתיחת השרירים והרקמות הרכות.

• שיקום: (טיפול שניוני- לאחר פיזיותרפיה). לעיתים ישנם כאלו הפונים אלי דווקא אחרי חופשת הסקי שלהם או פעילות גופנית מאומצת אחרת עקב פציעה במהלכן. בעזרת תרגילים יחודיים אנו משפרים את טווחי התנועה, תפקוד המוח והקשר עם האיברים הפעילים לרבות הקרסול, הברך, הגב ועוד.

למי מתאים במיוחד האימון הפוקנציונלי ?

ככלל שיטת אימון זו מתאימה לכל אדם באשר הוא ויהיה עיסוקו או שיגרת חיייו אשר תהיה אך בהרצאות שאני מעניק על יתרונותיו של "האימון הפונקציונאלי" תמיד נשאלת השאלה: "מה נחשב כתרגיל הטוב/ השימושי/ היעיל ביותר?". ובכן על פי התפיסה הפונקציונלית אין תשובה אחת לשאלה זו כי הרי לכל אחד מאיתנו שיגרת חיים שונה משל האחר. או במילים אחרות התרגיל הטוב ביותר יהיה זה שישרת בצורה הטובה ביותר את יהיה חיי היום-יום של המתאמן. אם ניקח לדוגמא אנשים מבוגרים אזי התרגיל הרלוונטי ביותר עבורם יכול להיות קימה מהספה או כריעה, פעולות המשמשות אותם למשל בשירותים. להבדיל תרגילים אלו נחשבים כחשובים ביותר גם עבור מרימי משקולות. לאנשים שעברו זה עתה ניתוח לב למשל וזקוקים לפעילות מתונה המשלבת גם פעילות קרדיו ואסקולרית וגם חיזוק שרירים, הרי שניתן לשלב תרגילים קלים לחיזוק שרירי הגב, עמוד השידרה, הכתפיים  והזרועות תוך כדי הליכה נעימה בפארק. בשורה תחתונה לכל אחד ואחת שימושים (פונקציות) אחרים: בשביל האחד "פונקציונלי" הוא לטפל בכאב הגב כל פעם שהוא שוטף כלים. עבור האחרת – חיזוק הקרסול שנוטה להתעקם כל פעם שהיא נועלת נעלי עקב או נתקלת באבן שפה שבורה.

 

זכור לי במיוחד מתאמן גדול וחזק שהתגאה בכך שהרים מעל 100 קילו בלחיצה בשכיבה. כאשר שאלתי אותו מדוע אם כך הוא זקוק לעזרתי, השיב כי נתפס לו הגב. לאחר שלימדתי אותו כיצד להפעיל נכונה את השרירים העמוקים ולא רק את השטחיים דיווח לי שמצבו השתפר פלאים.

חשוב להדגיש כי שיטת האימון הפונקציונאלי תורמת בעיקר כאשר משלבים בה גם פעילויות נוספות כגון פעילות אירובית (הליכה, ריצה אופניים ושחייה) וגם חיזוק ממוקד. תרומתה היא בעיקר בשילוב ובתיאום הבין שרירי והיכולת לבצע פעולות בלי להיפצע או לגרום נזק לגוף.

אימון פונקציונאלי מסייע לשיקום הלב

אחד התחומים בהם נחשבת ישראל כפורצת דרך בתחום רפואת הלב הינו בנושא שיקום הלב. למעשה ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם המקיימת את פרוייקט שיקום הלב, במסגרתו כל חולה שלקה בהתקף לב זכאי לשהות במלון החלמה למשך חמישה ימים. והשפעת שהות זו הינה עצומה. על פי מחקרים שנערכו בנושא עולה כי שיקום הלב מקצר את משך ההחלמה ומאפשר לחולה חזרה מהירה יותר אל שיגרת חייו.

 

הליך השיקום מתחיל כבר במהלך האישפוז בבית החולים. בשלב הראשון מיידע המטופל או מי מבני משפחתו טלפונית על דבר מחלתו לקופת החולים בו הוא מבוטח ומציין באיזה בית מלון ברצונו לשהות לאחר שחרורו מבית החולים. עם שחרורו עובר המטופל אל בית המלון ולאחר ששב לביתו, מתחיל תהליך השיקום במכון השיקום הנמשך מספר חודשים במהלכו הוא נבדק, מקבל ייעוץ, הדרכה, מעקב, בדיקות שונות וטיפול על ידי צוות מכון השיקום.

 

בישראל פועלים שלושה מרכזי החלמה עיקריים. אחד מהם פועל במלון בזל בת"א בו מקיימת חברת "פרוקרדיה" את שירותי השיקום העומדים לרשות לקוחות קופ"ח מכבי. "שיקום לב הינה הגדרה לשורה של אמצעים גופניים, תרופתיים ונפשיים המסייעים לאדם לשוב אל חיים פעילים לאחר אירוע לבבי" מסביר ד"ר מיקי בורשטיין, קרדיולוג ומנכ"ל חברת "פרוקרדיה,"חברה בת של "מכבי שירותי בריאות" העוסקת כבר 20 שנה בשיקום של חולי לב . הפעלת מרכז לשיקום לב כמו זה שמפעילה "פרוקרדיה" דורשת צוות מקצועי גדול מכל תחומי הרפואה והשיקום : רופאים, אחיות, תזונאיות מאמני כושר, פיזיולוגים של המאמץ, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים הפועלים יחד לטובת החולה ליצירת תכנית המפחיתה את גורמי הסיכון ואשר תשיב את המשוקם לשיגרת חייו בדרך הטובה ביותר ובמהירות האפשרית ".

 

רמת המודעות של חולים בנוגע לחשיבות תהליך השיקום לאחר ארוע לבב אינה מפותחת דיו מסביר ד"ר בורשטיין. "לכן כבר במהלך האשפוז אנו מסבירים למטופלים על חשיבות הפעילות המשקמת. זה מתחיל ברמת התודעה על החשיבות שבניהול אורח חיים בריא ולאחר מכן מבצעים המשוקמים פעילות גופנית מתונה שמתחילה בין שבועיים לארבעה שבועות אחרי האירוע".

למידע נוסף על שיטת האימון הפונקציונאלי או קביעת תור לאימון אישי ניתן לפנות אל:

אור רם , בכתובת : orram@bezeqint.net

 

 

לקריאת מאמרים נוספים בנושא פעילות גופנית


להצטרפות לשירותי שחל לחץ כאן

תגובות סגורות.